א(דברים יא י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, הֲרֵי זוֹ נֶאֶמְרָה הֲפָסָה לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁמָּא לֹא נִכָּנֵס לְאֶרֶץ יָפָה כָּזוֹ? אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם, מַגִּיד שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה.
בבְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר יג כב): ״וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם״, צֹעַן מָה הָיָה? – מְקוֹם מַלְכוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ל ד): ״כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו״ וְגוֹ׳, חֶבְרוֹן מָה הָיְתָה? פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה כז): ״מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן״, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חֶבְרוֹן פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא מְשֻׁבַּחַת בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמְּשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
גוְאִם תֹּאמַר: לֹא מִי שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ בָּנָה אֶת זוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית י ו): ״וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן״, חָם, לְפִי שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ – בָּנָה אֶת זוֹ! אִפְשָׁר שֶׁבָּנָה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַנָּאֶה? אֶלָּא בָּנָה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַכָּעוּר! מָשָׁל לְאָדָם שֶׁבָּנָה שְׁנֵי טְרַקְלִינִים, אֶחָד נָאֶה וְאֶחָד כָּעוּר. אֵין בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה, אֶלָּא בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר; שֶׁפְּסֹלֶת שֶׁל רִאשׁוֹן מַכְנִיס בַּשֵּׁנִי! הָא לְפִי שֶׁהָיְתָה חֶבְרוֹן מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה הִיא נִבְנֵת תְּחִלָּה,
דוְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדַרְכֵי מָקוֹם, שֶׁכָּל מִי שֶׁחָבִיב קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ: תּוֹרָה, לְפִי שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת קוֹדֶם לַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח כב): ״ה׳ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז״, וְאוֹמֵר (משלי ח כג): ״מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ״; בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִי שֶׁחָבִיב מִכֹּל – נִבְרָא לִפְנֵי כֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז יב): ״כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ״; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת לִפְנֵי כֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח כו): ״עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת״, (״אֶרֶץ״ – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, ״וְחוּצוֹת״ – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, ״תֵּבֵל״ – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל).
הרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: ״תֵּבֵל״ זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח לא): ״מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ״. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תֵּבֵל? – שֶׁהִיא מְתֻבֶּלֶת בַּכֹּל, שֶׁכָּל הָאֲרָצוֹת יֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ, וְיֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ; אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח ט): ״לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ״.
ודָּבָר אַחֵר: ״אֶרֶץ״ – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, ״וְחוּצוֹת״ – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, ״תֵּבֵל״ – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״תֵּבֵל״? – עַל שֵׁם תֵּבֵל שֶׁבְּתוֹכָהּ. אֵיזֶהוּ תֵּבֵל שֶׁבְּתוֹכָהּ? – זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב ט): ״בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה״. מִכָּן שֶׁהַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
זוְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, כְּשֶׁבָּא לְפַתּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מָה אָמַר לָהֶם? (מלכים ב יח לב) ״עַד בּוֹאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם״, אֶל אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצְכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קַל וָחוֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
חרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הָיָה זֶה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְפַתּוֹת, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: אָבִיךְ מֶלֶךְ וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָשִׁיר וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן – אֵין זֶה פִּתּוּי, כֵּיצַד אוֹמֵר לָהּ? – אָבִיךְ הֶדְיוֹט וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָנִי וַאֲנִי עָשִׁיר, אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ יָרָק וְקִטְנִית וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים, אָבִיךְ מַשְׁקֵךְ יַיִן חָדָשׁ וַאֲנִי מַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן, אָבִיךְ מוֹלִיכֵךְ לַמֶּרְחָץ בְרַגְלֵךָ וַאֲנִי מוֹלִיכֵךְ בְּגַלְגַּטִיקָא! וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קַל וָחוֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
טהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים ג ט): ״צִידוֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיוֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דברים ד מח): ״וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן״, נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת. וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם לְכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו – זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ, קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
יכַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (יהושע טו מט): ״וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִיר״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (יהושע טו טו): ״וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר״, נִמְצֵאת קְרוּיָה שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת. וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ, זוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ, קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
יאכַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (דברים לב מט) ״עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דברים ג כז) ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״, נִמְצָא קָרוּי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי, וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
יבהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ירמיה ג יט) ״וָאֶתֵּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם״, אֶרֶץ שֶׁעֲשׂוּיָה חֲוִילָאוֹת חֲוִילָאוֹת לִמְלָכִים וּלְשִׁלְטוֹנִים, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם.
יגרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וְכִי אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר, כֻּלָּם הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּרוֹמִי עַכְשָׁו, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּרוֹמִי אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, כָּךְ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה פַּלְטִירוֹת וַחֲוִילָאוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם.
ידנַחֲלַת צְבִי, מַה צְּבִי זֶה קַל בְּרַגְלָיו מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לָבוֹא מִכָּל פֵּרוֹת אֲרָצוֹת.
טודָּבָר אַחֵר: מָה צְבִי זֶה כְּשֶׁאַתָּה מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין מַחֲזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה.
טזמַה צְּבִי זֶה קַל לֶאֱכֹל מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לֶאֱכֹל מִכָּל הָאֲרָצוֹת. אִי קַלִּים לֹא יְהוּ שְׁמֵנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יא ט): ״אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״, שְׁמֵנִים כֶּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבָשׁ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ה א): ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן״, מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ גָּבוֹהַּ מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת. אוֹ מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ פְּסֹלֶת מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פְּסוּלָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן״, שְׁמֵנָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְלַמֶּדְךָ שֶׁגָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ מְשֻׁבָּח מֵחֲבֵרוֹ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁגְּבוֹהָה מִכֹּל – מְשֻׁבַּחַת מִכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג ל): ״עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ״, (במדבר יג כא) ״וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ״, (במדבר יג כב) ״וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב״, (בראשית מה כה) ״וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם״. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁגָּבוֹהַּ מִכֹּל – מְשֻׁבָּח מִכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ח): ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם״, וְאוֹמֵר (ישעיה ב ג): ״וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר בֵּית ה׳״, וְאוֹמֵר (ירמיה לא ה): ״כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים״ וְגוֹ׳.