א(דברים ו ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ – שֶׁיְּהוּ מְחֻדָּדִים בְּתוֹךְ פִּיךָ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹאֲלְךָ דָּבָר לֹא תְּהֵא מְגַמְגֵּם בּוֹ, אֶלָּא תְּהֵא אוֹמְרוֹ לוֹ מִיָּד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ז ד): ״אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ וּמוֹדָע לַבִּינָה תִּקְרָא״, וְאוֹמֵר (משלי ז ג): ״קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ״, וְאוֹמֵר (תהלים מה ו): ״חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים״. מַה שָּׂכָר לָזֶה? (תהלים מה ו) ״עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ״, וְאוֹמֵר (תהלים קכז ד): ״כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים״, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? (תהלים קכז ה) ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״.
בדָּבָר אַחֵר: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ – אֵלּוּ בְּשִׁנּוּן, וְאֵין (שמות יג ב) ״קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר״, (שמות יג יא) ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ״ בְּשִׁנּוּן. שֶׁהָיָה בַדִּין: אִם (במדבר טו לז) ״וַיֹּאמֶר״, שֶׁאֵינוֹ בִּקְשִׁירָה – הֲרֵי הוּא בְּשִׁנּוּן, ״קַדֶּשׁ לִי״, ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ״, שֶׁהֵם בִּקְשִׁירָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ בְּשִׁנּוּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשִׁנַּנְתָּם: אֵלּוּ בְּשִׁנּוּן, וְאֵין ״קַדֶּשׁ לִי״ ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ״ בְּשִׁנּוּן.
גוַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִם ״וַיֹּאמֶר״, שֶׁקָּדְמוּהוּ מִצְווֹת אֲחֵרוֹת – הֲרֵי הוּא בְּשִׁנּוּן, עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת, שֶׁלֹּא קְדָמוּם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ בְּשִׁנּוּן? אָמַרְתָּ: קַל וָחוֹמֶר הוּא, אִם ״קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר״, ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ״, שֶׁהֵם בִּקְשִׁירָה – אֵינָם בְּשִׁנּוּן, עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאֵינָם בִּקְשִׁירָה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהוּ בְּשִׁנּוּן? הֲרֵי ״וַיֹּאמֶר״ יוֹכִיחַ לְעֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בִּקְשִׁירָה שֶׁיְּהוּ בְּשִׁנּוּן! תַּלְמוּד לוֹמַר וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ: אֵלּוּ בְּשִׁנּוּן וְאֵין עֶשֶׂר הַדִּבְּרוֹת בְּשִׁנּוּן!
דלְבָנֶיךָ, אֵלּוּ תַלְמִידֶיךָ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב ג): ״וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל אֶל אֱלִישָׁע״, וְכִי בְּנֵי נְבִיאִים הָיוּ? וַהֲלֹא תַלְמִידִים הָיוּ! אֶלָּא מִכָּן לַתַּלְמִידִים שֶׁקְּרוּיִים בָּנִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב ב ה): ״וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ אֶל אֱלִישָׁע״, וְכִי בְּנֵי נְבִיאִים הָיוּ? וַהֲלֹא תַלְמִידִים הָיוּ! אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים.
הוְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁלִּמֵּד כָּל הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כט יא): ״בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ״. וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ב יב): ״וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד״, וְאוֹמֵר (מלכים ב יג יד): ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ וַיֵּרֶד אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו״.
ווְדִבַּרְתָּ בָּם, עֲשֵׂם עִקָּר וְאַל תַּעֲשֵׂם טְפֵלָה, שֶׁלֹּא יְהֵא מַשָּׂאֲךָ וּמַתָּנְךָ אֶלָּא בָּהֶם, שֶׁלֹּא תְּעָרֵב בָּהֶם דְּבָרִים אֲחֵרִים כִּפְלוֹנִי. שֶׁמָּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי חָכְמַת יִשְׂרָאֵל, אֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמַת הָאֻמּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יח ד): ״לָלֶכֶת בָּהֶם״, וְלֹא לִפָּטֵר מִתּוֹכָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ה יז): ״יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ״.
זוְאוֹמֵר (משלי ו כב): ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ״. ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״ – בִּשְׁעַת מִיתָה, ״וַהֲקִיצוֹתָ״ – בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ, ״הִיא תְשִׂיחֶךָ״ – לָעוֹלָם הַבָּא.
חוּבְשָׁכְבְּךָ, יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְקוּמֶךָ, יָכוֹל אֲפִלּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ – דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה.
טוּכְבָר הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מֻטֶּה וְדוֹרֵשׁ, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה זָקוּף. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע, נִזְקַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהִטָּה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָה זֶה אֶלְעָזָר? אָמַר לוֹ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, אָמְרוּ לְאֶחָד: מִפְּנֵי מָה זְקָנְךָ מְגֻדָּל? אָמַר לָהֶם: יְהִי כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִים! אָמַר לוֹ: אַתָּה הִטֵּיתָה כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּיי, וַאֲנִי נִזְקַפְתִּי כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.
ידָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִקָּבַע הַדָּבָר חוֹבָה; שֶׁבֵּית שַׁמַּיי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ!