א(דברים א ב) אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְכִי אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחוֹרֵב לְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, וּמִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה לַחֲצֵרוֹת, וּמֵחֲצֵרוֹת לְמִדְבַּר פָּארָן? וַהֲלֹא אֵינוֹ אֶלָּא מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י לג) ״וַיִּסְעוּ מֵהַר ה׳ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וְכִי לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְהַלְּכִים אַחַד עָשָׂר מַסָּעוֹת? וַהֲלֹא אֵינוֹ אֶלָּא מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵלִיָּהוּ (מלכים א יט ח): ״וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה״! אַחַר שֶׁאָמַרְתָּ אִי אֶפְשָׁר, חֲזוֹר לְךָ לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן.
באַחַד עָשָׂר יוֹם, אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל – לְאַחַד עָשָׂר יוֹם הָיוּ נִכְנָסִים לָאָרֶץ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם גִּלְגֵּל הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד לד): ״בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל – לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָיוּ נִכְנָסִים לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י לג): ״וַאֲרוֹן בְּרִית ה׳ נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה״, וְאֵין מְנוּחָה אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב ט): ״כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ״. רַבִּי בְּנָיָה אוֹמֵר: אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְיוֹם אֶחָד הָיוּ נִכְנָסִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ד-ה) ״הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי״ – מִיָּד. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אִישׁ יָנוֹחַ אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא כֹּהֵן בֶּן דְּלָיָה: אִלּוּ זָכוּ יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלוּ פַּרְסוֹת רַגְלֵיהֶם מִן הַיָּם הָיוּ נִכְנָסִים לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א כא): ״עֲלֵה רֵשׁ״, מִיָּד, ״עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת״.
ג(דברים א ג) וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ – מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (אסתר ג יג): ״בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ד ז): ״וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נְצִיבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל״, וְאוֹמֵר (מלכים א ד יט): ״וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ״. אֵיזֶהוּ אֶחָד? זֶה חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. רַבִּי בְּנָיָה אוֹמֵר: וְכִי עַד שֶׁלֹּא עָמַד שְׁלֹמֹה לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים לא ב): ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״? – הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי. דָּבָר אַחֵר: ״הַיּוֹם״, מְלַמֵּד שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁלְמוּ לוֹ מֵעֵת לְעֵת, וְאוֹמֵר (יהושע ד יט): ״וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן״, הָא צֵא וּמְנֵה שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יוֹם לְמַפְרֵעַ, וְאַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
דדָּבָר אַחֵר: וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָם אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה. מִמִּי לָמַד? מִיַּעֲקֹב, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת בָּנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט א): ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים״, (בראשית מט ג): ״רְאוּבֵן בְּכֹרִי״. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁרְאוּבֵן בְּכוֹר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ: רְאוּבֵן בְּנִי, אוֹמַר לְךָ מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹכַחְתִּיךָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ: כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּנִּיחֵנִי וְתֵלֵךְ וְתִדְבַּק בְּעֵשָׂו אָחִי! וּמִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים אֵין מוֹכִיחִים אֶת הָאָדָם אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה: כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ, וְשֶׁלֹּא יְהֵא חֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ וּמִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ, וְשֶׁלֹּא יְהֵא בְּלִבּוֹ עָלָיו, וּכְדֵי שֶׁיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם, שֶׁהַתּוֹכָחָה מְבִיאָה לִידֵי שָׁלוֹם!
הוְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא כה): ״וְהוֹכִיחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ״, מַהוּ אוֹמֵר? (בראשית כא כז) ״וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית״! וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּיִצְחָק (בראשית כו כז): ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם״; מַהוּ אוֹמֵר? (בראשית כו לא) ״וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם״!
ווְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד טו): ״וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה׳ בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן״, וְאוֹמֵר (יהושע כד כא): ״וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת ה׳ נַעֲבֹד וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ עֵדִים״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּשְׁמוּאֵל, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב ג-ד) ״הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה׳ וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד ה׳ בָּכֶם הַיּוֹם וַיֹּאמֶר עֵד״.
זוְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב א): ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר אָנֹכִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ״.
חדִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִי לֹא נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה אֶלָּא ׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים׳ בִּלְבַד? מִנַּיִן לְכָל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַגְּזֵרוֹת שָׁווֹת הַכְּלָלוֹת וְהַפְּרָטוֹת הַגּוּפִים וְהַדִּקְדּוּקִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: דִּבֶּר מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֹתוֹ אֲלֵהֶם.