א(דברים א כג) וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר, בְּעֵינַי הָיָה טוֹב, וְלֹא בְּעֵינֵי מָקוֹם. אִם בְּעֵינָיו הָיָה טוֹב, לָמָּה נִכְתַּב עִם דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת? מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: מְכוֹר אַתָּה לִי חֲמוֹרְךָ זֶה? אָמַר לוֹ הֵן; נוֹתֵן אַתָּה לִי לְנִסָּיוֹן? אָמַר לוֹ הֵן, בֹּא אַתָּה וַאֲנִי אַרְאֶךָ כַּמָּה נוֹשֵׂא בָּהָר, כַּמָּה נוֹשֵׂא בַּבִּקְעָה! כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵין מְעַכְּבוֹ כְּלוּם אָמַר: אוֹי לִי, דּוֹמֶה זֶה שֶׁאֵין מְעַכֵּב עָלַי אֶלָּא בִּשְׁבִיל לָשֵׂאת אֶת מָעוֹתַי! לְכָךְ נֶאֱמַר וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר.
בוָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, מִן הַבְּרוּרִים שֶׁבָּכֶם, מִן הַמְסֻלָּתִים שֶׁבָּכֶם.
גאִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט, מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים! מַגִּיד שֶׁלֹּא הָיָה שֵׁבֶט לֵוִי עִמָּהֶם.