א(דברים א ז) פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ, זֶה דֶּרֶךְ עֲרָד וְחָרְמָה. הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו, זֶה עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר. בָּעֲרָבָה, זֶה מִישׁוֹר שֶׁל צוֹעַר. בָהָר, זֶה הַר הַמֶּלֶךְ. וּבַשְּׁפֵלָה, זֶה שְׁפֵלַת לוֹד וּשְׁפֵלַת דָּרוֹם. וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם, זֶה עַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן וְקֵסָרִין. אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, זֶה גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י יט): ״וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידוֹן״ וְגוֹ׳.
בוְהַלְּבָנוֹן, אָמַר לָהֶם: כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לָאָרֶץ צְרִיכִים אַתֶּם לְהַעֲמִיד לָכֶם מֶלֶךְ וְלִבְנוֹת לָכֶם בֵּית הַבְּחִירָה. מִנַּיִן שֶׁאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא מֶלֶךְ? שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יז ג): ״בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז״, וְאוֹמֵר (מלכים ב יד ט): ״הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן״, וְאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כב ו): ״גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן״, וְאוֹמֵר (ישעיה י לד): ״וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל״.
גדָּבָר אַחֵר: לָמָּה קוֹרִים אוֹתוֹ לְבָנוֹן? שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א יח): ״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים – כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ״.
דעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת, מְלַמֵּד שֶׁרֻבּוֹ וְתָקְפּוֹ כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: עֶבֶד מֶלֶךְ – מֶלֶךְ! הִדָּבֵק לִשְׁחִין – וְיִשְׁתָּחֵן לְךָ!
הדָּבָר אַחֵר: שֶׁמַּפְרִיד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁכָּלֶה בַּמַּגְרֵפָה. דָּבָר אַחֵר: נְהַר פְּרָת שֶׁפּוֹרֶה וְרָב עַד שֶׁעוֹבְרִים אוֹתוֹ בִּסְפִינוֹת. הֲרֵי כָּל הַנְּהָרוֹת אוֹמְרִים לִפְרָת: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מַשְׁמִיעַ קוֹלְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹלֵנוּ הוֹלֵךְ מֵרָחוֹק? אָמַר לָהֶם: מַעֲשַׂי מוֹכִיחִים עָלַי: אָדָם זוֹרֵעַ בִּי זְרִיעָה – עוֹלָה לִשְׁלֹשָׁה יָמִים; נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה – עוֹלָה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם! הֲרֵי הַכָּתוּב מְשַׁבְּחֵנִי: עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.