א(דברים יא כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם – בָּעוֹלָם הַזֶּה, וִימֵי בְנֵיכֶם – לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
בכִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ – לָעוֹלָם הַבָּא. ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָכֶם״ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לָתֵת לָהֶם, נִמְצֵינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.
גכִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ – שֶׁיְּהוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כַּיּוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ה לא) ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עֲתִידִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבֹא, וְאֵלּוּ הֵן: ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״, (שיר השירים ו י) ״יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה״, (דניאל יב ג) ״וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ״, ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״, (נחום ב ה) ״כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ״, (תהלים מה א) ״לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים״, (הושע יד ז) ״וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ״ וְגוֹ׳.
דוְאוֹמֵר (תהלים קכא א): ״שִׁיר לַמַּעֲלוֹת״ – לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מַעֲלוֹת לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שִׁיר לַמַּעֲלָה אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת: שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. רַבִּי אוֹמֵר: שִׁיר לַמַּעֲלָה אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת: שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ! אוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְשִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר (דניאל יב ג): ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״; מָה כּוֹכָבִים אֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה שִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת – כָּךְ צַדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים אֵין אוֹרוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְאוֹרוֹ שֶׁל זֶה – כָּךְ צַדִּיקִים.
הדָּבָר אַחֵר: ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים״ – אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ זְקֵנִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ה לא): ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״; מִי גָדוֹל: הָאוֹהֲבִים אוֹ הַמַּאֲהִיבִים? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּאֲהִיבִים, אִם הָאוֹהֲבִים ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״, קַל וָחוֹמֶר הַמַּאֲהִיבִים.
ו(דניאל יב ג) ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״ – מָה כּוֹכָבִים רָמִים וּמְנוּטָּלִים עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים רָדִים וְשׁוֹלְטִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים פְּעָמִים נִכְסִים פְּעָמִים נִגְלִים – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, מָה כּוֹכָבִים כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן – כָּךְ הַצַּדִּיקִים! אוֹ בֵּין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בֵּין אֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כח יד): ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ – אִם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵי הֵם כַּכּוֹכָבִים, וְאִם לָאו הֲרֵי הֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב יג ז): ״כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂימֵם כֶּעָפָר לָדוּשׁ״.
זדָּבָר אַחֵר: כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סו כב): ״כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים״ וְגוֹ׳. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים – קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם!
חרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה כב): ״כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי״, וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג יח): ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִבְרֵאת אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, קַל וָחוֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם!
טרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (קהלת א ד): ״דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא״, אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּאן אֶלָּא ״אֶרֶץ הוֹלֶכֶת וְאֶרֶץ בָּאת וְדוֹר לְעוֹלָם עוֹמֵד״! וּלְפִי שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׂיהֶם, שִׁנָּה הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (הושע ב א): ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְכָתוּב: ״כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – ״כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״, וְאִם לָאו – ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְאוֹמֵר (ישעיה ל יז): ״עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן״, וְאוֹמֵר (עמוס ה ג): ״כִּי כֹה אָמַר ה׳ הָעִיר הַיּוֹצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר״ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר: ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – זֶה מִסְפַּר שָׁמַיִם; ״כְּחוֹל הַיָּם״ – זֶה מִסְפַּר אָדָם.