א(דברים לג, א) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים קָשִׁים תְּחִלָּה (דברים לב כד-כה) ״מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף״, ״מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב״, (דברים ט ז-ח) ״וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת ה׳״, ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״, חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה,
בוּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ כָּל הַנְּבִיאִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים קָשִׁים תְּחִלָּה וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים לָהֶם דִּבְרֵי נִיחוּמִים. וְאֵין לְךָ בְּכָל הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו קָשִׁים כְּהוֹשֵׁעַ. תְּחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר לָהֶם (הושע ט יד): ״תֵּן לָהֶם ה׳ מַה תִּתֵּן תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל״, וְחָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִיחוּמִים (הושע יד ז-ח): ״יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן״, וְאוֹמֵר: ״יָשׁוּבוּ יוֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן״, וְאוֹמֵר (שם ה-ו): ״אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה, אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה״. וְכֵן יוֹאֵל אָמַר לָהֶם (יואל א ב-ד): ״שִׁמְעוּ זֹאת הַזְּקֵנִים וְהַאֲזִינוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבוֹתֵיכֶם, עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ״, וְאוֹמֵר: ״יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה״, וְחָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִיחוּמִים (יואל ב כה): ״וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק הֶחָסִיל וְהַגָּזָם״. וְכֵן עָמוֹס אָמַר לָהֶם (עמוס ד א): ״שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרוֹת לַאֲדוֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה״, וְחָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִיחוּמִים (שם ט יג): ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקּוֹצֵר״. וְכֵן מִיכָה אָמַר לָהֶם (מיכה ג ב): ״שׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רָעָה גּוֹזְלֵי״, וְאוֹמֵר (שם ג): ״וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ״, וְחָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִיחוּמִים (מיכה ז יח-כ): ״מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם״. וְכֵן יִרְמְיָה אָמַר לָהֶם (ירמיה ז לד): ״וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלַםִ קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה״, וְחָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִיחוּמִים (שם לא יב): ״אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל״.
גיָכוֹל מִשֶּׁאוֹמְרִים לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים לָהֶם דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר (ירמיה נא סד): ״וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִן הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ״. הֱוֵי, מִשֶּׁאוֹמְרִים לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים אֵין אוֹמְרִים לָהֶם דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת.
דוְזֹאת הַבְּרָכָה, הֲרֵי זוֹ מוֹסִיף עַל בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם (בראשית מט כח): ״וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם״. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁמִּמָּקוֹם שֶׁסִּיֵּם יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם הִתְחִיל מֹשֶׁה לְבָרְכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ. וְזֹאת הַבְּרָכָה הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, וְאֵיזוֹ הִיא? (תהלים צ א): ״תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים״. וַעֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם תְּפִלָּה קוֹדֶמֶת לִבְרָכָה אִם בְּרָכָה קוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְזֹאת הַבְּרָכָה הֱוֵי תְּפִלָּה קוֹדֶמֶת לִבְרָכָה, וְאֵין בְּרָכָה קוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה.
האֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה, אִלּוּ אֲחֵרִים בֵּרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּדַי הִיא בִּרְכָתָם, אֶלָּא בֵּרְכָם מֹשֶׁה. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁכְּדַי מֹשֶׁה שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וּכְדַי יִשְׂרָאֵל שֶׁבֵּרְכָם מֹשֶׁה.
ואִישׁ הָאֱלֹהִים, זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁנִּקְרְאוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים. מֹשֶׁה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים: ״תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים״. אֶלְקָנָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים (ש״א ב כז): ״וַיָּבֹא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל עֵלִי״. שְׁמוּאֵל נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט ו): ״הִנֵּה נָא אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת״. דָּוִד נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה יב כד): ״בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים״. שְׁמַעְיָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״א יב כב): ״וַיְהִי דְּבַר ה׳ אֶל שְׁמַעְיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר״. עִדּוֹא נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג א): ״וְהִנֵּה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר ה׳״. אֵלִיָּהוּ נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״ב א יג): ״אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי״. אֱלִישָׁע נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד ט): ״הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא״. מִיכָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״א כ כח): ״וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל״. אָמוֹץ נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי״ב כה ז): ״וְאִישׁ אֱלֹהִים בָּא אֵלָיו לֵאמֹר הַמֶּלֶךְ אַל יָבֹא עִמְּךָ צְבָא יִשְׂרָאֵל״.
זלִפְנֵי מוֹתוֹ, וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ הָיָה מֹשֶׁה מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִפְנֵי מוֹתוֹ? סָמוּךְ לְמוֹתוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ (מלאכי ג כג): ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה׳״, וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁלְּאַחַר בִּיאָה אֵלִיָּהוּ מִתְנַבֵּא לָהֶם? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה׳״? סָמוּךְ לַבִּיאָה.