א(דברים לב נ) וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אֲנִי מֵת? לֹא טוֹב שֶׁיֹּאמְרוּ טוֹב מֹשֶׁה מִמַּרְאֶה מִשֶּׁיֹּאמְרוּ טוֹב מֹשֶׁה מִשְּׁמוּעָה? לֹא טוֹב שֶׁיֹּאמְרוּ זֶה מֹשֶׁה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת מִשֶּׁיֹּאמְרוּ כָּךְ וְכָךְ הָיָה מֹשֶׁה כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה מֹשֶׁה? אָמַר לוֹ: כַּלֵּךְ מֹשֶׁה, גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁהִיא שָׁוָה בְּכָל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט יד): ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״, וְאוֹמֵר (ש״ב ז יט): ״וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה׳ אֱלֹהִים״. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה מֵת אָדָם הָרִאשׁוֹן? אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא עָשָׂה פִּקּוּדָי. אָמְרוּ לְפָנָיו: וַהֲרֵי מֹשֶׁה עָשָׂה פִּקּוּדֶיךָ! אָמַר לָהֶם: גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שָׁוָה בְּכָל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״.
בוְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, אֵצֶל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֵצֶל עַמְרָם וּקְהָת, אֵצֶל מִרְיָם וְאַהֲרֹן אָחִיךָ.
גכַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ, מִיתָה שֶׁחָמַדְתָּ לָהּ. וּמֵהֵיכָן חִמֵּד מֹשֶׁה מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כ כה): ״קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ״, (שם כו) ״וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו״, אֵלּוּ בִּגְדֵי כְהֻנָּה, הַלְבִּישֵׁם לְאֶלְעָזָר, וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי. אָמַר לוֹ: הִכָּנֵס לַמְּעָרָה, וְנִכְנַס. עֲלֵה לַמִּטָּה, וְעָלָה. פְּשֹׁט יָדֶיךָ, וּפָשַׁט. פְּשֹׁט רַגְלֶיךָ, וּפָשַׁט. קְמֹץ פִּיךָ, וְקָמַץ. עֲצֹם עֵינֶיךָ, וְעָצַם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ! לְכָךְ נֶאֱמַר כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ, מִיתָה שֶׁחָמַדְתָּהּ לָהּ.