א(דברים לב מג) הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, לְמָחָר כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל, אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְרַגְּזִים לְפָנָיו, וְלֹא זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם, שֶׁכְּבָר רָגְזוּ מִקֶּדֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו יד): ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״.
בדָּבָר אַחֵר הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, עֲתִידִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִהְיוֹת מְקַלְּסִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ. וְאַף שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד כג): ״רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה׳ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ״. מִנַּיִן אַף הָרִים וּגְבָעוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה יב): ״הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה״. מִנַּיִן אַף הָאִילָנוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה יב): ״וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף״. מִנַּיִן אַף אָבוֹת וְאִמָּהוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב יא): ״יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ״.
גכִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, שְׁתֵּי נְקָמוֹת, נָקָם עַל הַדָּם וְנָקָם עַל הֶחָמָס. מִנַּיִן שֶׁכָּל חָמָס שֶׁחָמְסוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶת יִשְׂרָאֵל מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ דָּם נָקִי שָׁפְכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד): ״וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל״, (שם ד יט) ״מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה, מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִי בְּאַרְצָם״. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (שם), ״וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלַיִם לְדוֹר וָדוֹר וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה׳ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן״.
דוְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ, מִנַּיִן שֶׁהֲרִיגָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם כַּפָּרָה לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא? שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט א): ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם״. דָּבָר אַחֵר וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁיְּרִידָתָם שֶׁל רְשָׁעִים לְגֵיהִנָּם כַּפָּרָה הִיא לָהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג ג): ״נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ״. הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְכַפֶּרֶת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג כד): ״הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן״. עֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלוּי, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם פּוֹרְקִים עֲוֹנוֹתֵיהֶם עָלֶיהָ וְאִם נוֹשְׂאִים עֲוֹנוֹתֵיהֶם עָלֶיהָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ הֱוֵי פּוֹרְקִים עֲוֹנוֹתֵיהֶם עָלֶיהָ וְאֵין נוֹשְׂאִים עֲוֹנוֹתֵיהֶם עָלֶיהָ. וְכֵן הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וּמְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הֲרֵי הוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא.
האָמַרְתָּ, גְּדוֹלָה שִׁירָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַכְשָׁיו, וְיֵשׁ בָּהּ לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ בָּהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, וְיֵשׁ בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ בָּהּ לָעוֹלָם הַבָּא.