א(דברים לב כט) לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, אִלּוּ הִסְתַּכְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם לֹא שָׁלְטָה בָהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת, וְאֵין ״זֹאת״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד מד): ״וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה״. דָּבָר אַחֵר לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, אִלּוּ הִסְתַּכְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַה שֶּׁאָמַר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם לֹא שָׁלְטָה בָהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת. וּמָה אָמַר לָהֶם – קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְהַכְרִיעוּ זֶה אֶת זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהִתְנַהֲגוּ זֶה עִם זֶה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים.
ב(דברים לב ל) אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף, אִם לֹא עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה הֵיאַךְ אֲנִי עוֹשֶׂה הַבְטָחַתְכֶם? שֶׁהֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁים שֶׁאֶחָד מִכֶּם יִרְדֹּף אֶלֶף מִן הָאֻמּוֹת וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, וְעַכְשָׁיו אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת רוֹדֵף אֶלֶף מִכֶּם וּשְׁנַיִם מֵהֶם יָנִיסוּ רְבָבָה.
גאִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה׳ הִסְגִּירָם, אֵינִי מַסְגִּיר אֶתְכֶם עַל יְדֵי עַצְמִי אֶלָּא עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהַזְּבוּבִים מָסְרוּ אוֹתָם בִּיהוּדָה. רַבִּי חֲנִינָה אִישׁ טִבְעִין אוֹמֵר: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: עֶבֶד קִירִי אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. אֲבָל אֲנִי אֵינִי כֵן, אֶלָּא מוֹכֵר אֲנִי וּמַסְגִּיר אֲנִי מִיָּד. [דָּבָר אַחֵר וַה׳ הִסְגִּירָם אֲנִי מוֹסֵר] אֶתְכֶם כִּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. אוֹ [אֵינוֹ] אֶלָּא כִּטְהוֹרִים בְּיַד טְמֵאִים, הָא אֵין מַסְגִּירִים אֶלָּא טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג ד): ״וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים״.
ד(דברים לב לא) כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם, לֹא כְּתֹקֶף שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם, שֶׁכְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַתֹּקֶף אָנוּ מִתְנַהֲגִים עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים, וּכְשֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתֹּקֶף הֵם מִתְנַהֲגִים עִמָּנוּ בְּמִדַּת אַכְזָרִיּוּת, הוֹרְגִים מִמֶּנּוּ וְשׂוֹרְפִים מִמֶּנּוּ וְצוֹלְבִים מִמֶּנּוּ.
הוְאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים, כָּתַבְתָּ בַּתּוֹרָה שֶׁאוֹיֵב לֹא דָּן וְלֹא מֵעִיד (במדבר לה כג): וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ יְעִידֶנּוּ (שם), וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ יְדִינֶנּוּ; וְאַתָּה מִנִּיתָ עָלֵינוּ אוֹיְבִים עֵדִים וְדַיָּנִים.
ו(דברים לב לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
זרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וְכִי מִגֶּפֶן סְדוֹם אַתֶּם אוֹ מִמַּטַּעְתָּהּ שֶׁל עֲמוֹרָה אַתֶּם? וַהֲלֹא אֵי אַתֶּם אֶלָּא מִמַּטַּע קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב כא): ״וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת״.
חעֲנָבֵימוֹ עִנְבֵי רוֹשׁ, בָּנָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן אַתֶּם, שֶׁקָּנַסְתִּי עָלָיו מִיתָה וְעַל תּוֹלְדוֹתָיו הַבָּאִים אַחֲרָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.
טאַשְׁכְּלוֹת מְרֹרוֹת לָמוֹ, הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּכֶם מָרָתָם פְּרוּסָה בָּהֶם כְּאֶשְׁכּוֹל, וְאֵין אֶשְׁכּוֹל אֶלָּא גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז א): ״אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי״.
י(דברים לב לג) חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם, הַחֲסִידִים וְיִרְאֵי שָׁמַיִם שֶׁבָּכֶם חֲמָתָם כְּתַנִּינִים. וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר, שֶׁיְּהוּ רָאשִׁים שֶׁבָּכֶם כְּפֶתֶן זֶה שֶׁהוּא אַכְזָרִי.
יאדָּבָר אַחֵר: חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם, שֶׁהַמְּתוּנִים וְיִרְאֵי חֵטְא שֶׁבָּכֶם חֲמָתָם כְּתַנִּינִים. וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר, רָאשִׁים שֶׁבָּכֶם כְּפֶתֶן זֶה שֶׁהוּא אַכְזָרִי.
יברַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם: וַדַּי מִגֶּפֶן שֶׁל סְדוֹם אַתֶּם, וּמִמַּטַּעְתָּהּ שֶׁל עֲמוֹרָה אַתֶּם, תַּלְמִידָיו שֶׁל נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אַתֶּם שֶׁהִטְעָה אֶת אָדָם וְחַוָּה.
יגאַשְׁכְּלוֹת מְרֹרוֹת לָמוֹ, שֶׁהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּכֶם מָרָתָם פְּרוּסָה בָהֶם כְּנָחָשׁ, אַשְׁכְּלוֹת מְרֹרוֹת לָמוֹ, וְאֵין אֶשְׁכּוֹל אֶלָּא גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל״.