א(דברים לב יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁגְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג ל): ״עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ״, וְאוֹמֵר (במדבר יג כא): ״וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ״, ״וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן״, וְאוֹמֵר (בראשית מה כה): ״וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם״.
בוַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, אֵלּוּ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קַלִּים לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת כָּל הָאֲרָצוֹת.
גוַיֵּנִיקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, כְּגוֹן סִכְנִי וְחַבְרוֹתֶיהָ. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה לִבְנוֹ: צֵא וְהָבֵא לִי קְצִיעוֹת מִן הֶחָבִית. אָמַר לוֹ: אַבָּא, שֶׁל דְּבַשׁ הִיא. אָמַר לוֹ: הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת מִתּוֹכָהּ.
דוְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר, אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ חָלָב. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי לִבְנוֹ בְּצִפּוֹרִי: עֲלֵה וְהָבֵא לָנוּ זֵיתִים מִן הָעֲלִיָּה. הָלַךְ וּמָצָא אֶת הָעֲלִיָּה שֶׁצָּפָה בְּשֶׁמֶן.