א(דברים לב ט) כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה וּנְתָנָהּ לַעֲרִיסִים. הִתְחִילוּ עֲרִיסִים גּוֹנְבִים אוֹתָהּ, נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לִבְנֵיהֶם. הִתְחִילוּ לִהְיוֹת רָעִים מִן הָרִאשׁוֹנִים, נְטָלָהּ מִבְּנֵיהֶם וּנְתָנָהּ לִבְנֵי בְנֵיהֶם. חָזְרוּ לִהְיוֹת רָעִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים, נוֹלַד לוֹ בֵּן, אָמַר לָהֶם: צְאוּ מִתּוֹךְ שֶׁלִּי, אִי אֶפְשִׁי שֶׁתִּהְיוּ בְתוֹכָהּ, תְּנוּ לִי חֶלְקִי שֶׁאֱהֵא מַכִּירוֹ. כָּךְ כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ לָעוֹלָם יָצְאָה מִמֶּנּוּ פְּסוֹלֶת, יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה. בָּא יִצְחָק לָעוֹלָם יָצְאָה מִמֶּנּוּ פְּסוֹלֶת, עֵשָׂו וְכָל אַלּוּפֵי אֱדוֹם. חָזְרוּ לִהְיוֹת רָעִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים. וּכְשֶׁבָּא יַעֲקֹב לֹא יָצְאָה מִמֶּנּוּ פְּסוֹלֶת, אֶלָּא נוֹלְדוּ כָּל בָּנָיו כְּשֵׁרִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה כז): ״וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים״. מֵהֵיכָן הַמָּקוֹם מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ? מִיַּעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, וְאוֹמֵר (תהלים קלה ד): ״כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ״. וַעֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלוּי, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בְּיַעֲקֹב אִם יַעֲקֹב בָּחַר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר (שם): ״יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ״. וַעֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלוּי, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר לוֹ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ וְאִם יִשְׂרָאֵל בָּחֲרוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יד ב): ״וּבְךָ בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה״. וּמִנַּיִן שֶׁאַף יַעֲקֹב בָּחַר בּוֹ בְּיָהּ? שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה י טז): ״לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב״.
ביַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, אֵין חֶבֶל אֶלָּא גּוֹרָל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז ו): ״חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים״, וְאוֹמֵר (יהושע יז ה): ״וַיִּפְּלוּ חֶבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה״, [וְאוֹמֵר] (יהושע יט ט): ״מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן״. דָּבָר אַחֵר: מַה חֶבֶל זֶה מְשֻׁלָּשׁ, כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב שְׁלִישִׁי לָאָבוֹת וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. כְּשֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם מַהוּ אוֹמֵר (משלי יז יז): ״וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד״, וּכְשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק מַהוּ אוֹמֵר (קהלת ד ט): ״טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד״, וּכְשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב מַהוּ אוֹמֵר (קהלת ד יב): ״וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק״.