א(דברים לב לו) כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאֻמּוֹת שִׂמְחָה הִיא לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל תְּהוּת הִיא לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם, וְאֵין נֶחָמָה אֶלָּא תְּהוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו ז): ״כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם״, וְאוֹמֵר (ש״א טו יא): ״נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ״.
בכִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד, כְּשֶׁרוֹאֶה כְּלָיָה שֶׁלָּהֶם עַל הַשִּׁבְיָה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְהַלְּכִים.
גדָּבָר אַחֵר כִּי יִרְאֶה כְּשֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה.
דדָּבָר אַחֵר: כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב – כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב ז): ״וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָּל אֵלֶּה״. דָּבָר אַחֵר: כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד – כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּבַקְשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים כְּמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו כג): ״וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ״.
הדָּבָר אַחֵר: כִּי יִרְאֶה – כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּבַקְשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים כְּאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז יג): ״וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״.
ודָּבָר אַחֵר כִּי יִרְאֶה, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּבַקְשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים כְּפִינְחָס, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו ל): ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״.
זדָּבָר אַחֵר כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב, אֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.