א(דברים לב יח) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשִׂיתֶם אוֹתִי כְּאִלּוּ אֲנִי זָכָר מְבַקֵּשׁ לֵילֵד, אִלּוּ הָיְתָה חַיָּה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר לֹא הָיְתָה מִצְטַעֶרֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מ״ב יט ג): ״כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לָלֶדֶת״? אִלּוּ הָיְתָה חוֹלָה וּמַבְכִּירָה לֹא הָיְתָה מִצְטַעֶרֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד לא): ״כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה״? אִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם בְּמֵעֶיהָ לֹא הָיְתָה מִצְטַעֶרֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשי׳ כה כב): ״וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ״? אִלּוּ הָיָה זָכָר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵד וּמְבַקֵּשׁ לֵילֵד, לֹא הָיָה צַעַר כָּפוּל וּמְכֻפָּל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ל ו): ״שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר״?
בצוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, שְׁכַחְתֶּם אוֹתִי בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נא א): ״הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם״.
גדָּבָר אַחֵר צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַתִּישִׁים כֹּחַ שֶׁל מַעְלָה, עֲמַדְתֶּם עַל הַיָּם וַאֲמַרְתֶּם (שמות טו ב): ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, בִּקַּשְׁתִּי לְהֵיטִיב לָכֶם – חֲזַרְתֶּם בָּכֶם וַאֲמַרְתֶּם (במדבר יד ד): ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״; עֲמַדְתֶּם לִפְנֵי הַר סִינַי וַאֲמַרְתֶּם (שמות כד ז): ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, בִּקַּשְׁתִּי לְהֵיטִיב לָכֶם – חֲזַרְתֶּם בָּכֶם וַאֲמַרְתֶּם לָעֵגֶל (שם לב ד): ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״; הֱוֵי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַתִּישִׁים כֹּחַ שֶׁל מַעְלָה.
דוַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵל שֶׁהֵחִיל בְּךָ, אֵל שֶׁנִּצְטַעֵר בְּךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח ז): ״חִיל כַּיּוֹלֵדָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁעָשָׂךְ מְחִילִים מְחִילִים.
הדָּבָר אַחֵר וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ, אֵל שֶׁהֵחִיל שְׁמוֹ עָלֶיךָ מַה שֶּׁלֹּא הֵחִיל עַל כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ ב): ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֵל עָשְׂךָ חוֹלִים עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁאִי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כט ג-ט): ״קוֹל ה׳ עַל הַמָּיִם״ עַד ״קוֹל ה׳ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת״.
ודָּבָר אַחֵר וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחוֹלְלֶךָ, אֵל שֶׁמּוֹחֵל לְךָ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֶיךָ.