א(דברים לב לה) לִי נָקָם וְשִׁלֵּם, אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם בְּעַצְמִי לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג י): ״וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה״, וְאוֹמֵר (מ״ב יט לה): ״וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה׳ וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר״.
בדָּבָר אַחֵר: לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִי נָקָם וְשִׁלֵּם, מְשַׁלֵּם אֲנִי שְׂכַר מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם לְפָנַי בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה ו): ״לֹא אֶחֱשֶׁה כִּי אִם שִׁלַּמְתִּי״, וְאוֹמֵר (ירמיה טז יח): ״וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֵה עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם״.
גלְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו ו): ״תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים״. כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם מִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, הֲרֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת מְמַשְׁמְשׁוֹת וּבָאוֹת, מִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה כד כב): ״וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ״, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
דוְחָשׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא פֻּרְעָנוּת עַל הָאֻמּוֹת מַרְעִישׁ עֲלֵיהֶם אֶת הָעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (חבקוק א ח): ״יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל״, וְאוֹמֵר (ישעיה ה יט): ״הָאֹמְרִים יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְמַעַן נִרְאֶה וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה״. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא יִסּוּרִים עַל יִשְׂרָאֵל אֵין מֵבִיא עֲלֵיהֶם מִיָּד אֶלָּא מַמְתִּין. הָא כֵּיצַד? מוֹסְרָם לְאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁיְּהוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה א ח): ״אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה׳ לְהַצִּילֶךָ״.