Geula Quiz logo חידון גאולה English

פיסקא שיח

ספרי דברים · 16 פסקאות

כל פרקי ספרי דברים (357)

פיסקא א–נ · פיסקא נא–ק · פיסקא קא–קנ · פיסקא קנא–ר · פיסקא רא–רנ · פיסקא רנא–ש · פיסקא שא–שנ · פיסקא שנא–שנז

  1. פיסקא שא
  2. פיסקא שב
  3. פיסקא שג
  4. פיסקא שד
  5. פיסקא שה
  6. פיסקא שו
  7. פיסקא שז
  8. פיסקא שח
  9. פיסקא שט
  10. פיסקא שי
  11. פיסקא שיא
  12. פיסקא שיב
  13. פיסקא שיג
  14. פיסקא שיד
  15. פיסקא שטו
  16. פיסקא שטז
  17. פיסקא שיז
  18. פיסקא שיח
  19. פיסקא שיט
  20. פיסקא שכ
  21. פיסקא שכא
  22. פיסקא שכב
  23. פיסקא שכג
  24. פיסקא שכד
  25. פיסקא שכה
  26. פיסקא שכו
  27. פיסקא שכז
  28. פיסקא שכח
  29. פיסקא שכט
  30. פיסקא של
  31. פיסקא שלא
  32. פיסקא שלב
  33. פיסקא שלג
  34. פיסקא שלד
  35. פיסקא שלה
  36. פיסקא שלו
  37. פיסקא שלז
  38. פיסקא שלח
  39. פיסקא שלט
  40. פיסקא שמ
  41. פיסקא שמא
  42. פיסקא שמב
  43. פיסקא שמג
  44. פיסקא שמד
  45. פיסקא שמה
  46. פיסקא שמו
  47. פיסקא שמז
  48. פיסקא שמח
  49. פיסקא שמט
  50. פיסקא שנ

א(דברים לב טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, לְפִי שֹׂבַע מוֹרְדִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמִתּוֹךְ שַׁלְוָה, וּמַה נֶּאֱמַר בָּהֶם (איוב כא ט) – ״בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד״ וְכוּ׳ בָּרַיְתָא כִּי הֵיכִי דִּכְתִיבָא בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים. וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מִתּוֹךְ שַׁלְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא א): ״וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת״. וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא מָרְדוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח ה): ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם״ וְכוּ׳ מַתְנִי׳. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז מח): ״חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אִם עָשְׂתָה סְדֹם״. וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִים לְרוֹמִי וְכוּ׳ בָּרַיְתָא בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִדְבָּר, שֶׁלֹּא מָרְדוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב ו): ״וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק״. מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות לב ח) – ״סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לָאָרֶץ אִי אַתֶּם עֲתִידִים לִמְרֹד אֶלָּא מִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמִתּוֹךְ שַׁלְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא כ) ״כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לָאָרֶץ אֵין אַתֶּם עֲתִידִים לִמְרֹד אֶלָּא מִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמִתּוֹךְ שַׁלְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח יב) ״פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ״, (דברים ח יג) ״וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן״, (דברים ח יד) ״וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.

בוְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּבָנָיו וּבִבְנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב, שֶׁלֹּא בָאָה עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א יח): ״עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה״, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹּא גָלוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְשַׁלְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ו ד): ״הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן״, (עמוס ו ו) ״הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן״, (עמוס ו ז) ״לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין עֲתִידִים לִמְרֹד אֶלָּא מִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ״.

גמָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ עֵגֶל וְהָיָה מְפַשְׁפְּשׁוֹ וּמְגָרְדוֹ וּמַאֲכִילוֹ כַּרְשִׁינִים בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא חוֹרֵשׁ בּוֹ. כְּשֶׁהִגְדִּיל הָעֵגֶל נָתַן בְּעָלָיו עֹל עָלָיו וְקִרְטֵעַ וְשִׁבֵּר אֶת הָעֹל וּפָסַק אֶת הַסִּמְלוֹנִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כח יג): ״מוֹטֹת עֵץ שָׁבָרְתָּ וְעָשִׂיתָ תַחְתֵּיהֶן מֹטוֹת בַּרְזֶל״.

דשָׁמַנְתָּ בִּימֵי יָרָבְעָם, עָבִיתָ בִּימֵי אַחְאָב, כָּשִׂיתָ הַכֹּל בִּימֵי יֵהוּא.

הדָּבָר אַחֵר: שָׁמַנְתָּ בִּימֵי אָחָז, עָבִיתָ בִּימֵי מְנַשֶּׁה, כָּשִׂיתָ הַכֹּל בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ.

ודָּבָר אַחֵר: שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ – כְּשֶׁאָדָם שָׁמֵן מִבִּפְנִים עוֹשֶׂה כְּסָלִים מִבַּחוּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב טו כז): ״כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל״.

זדָּבָר אַחֵר שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, אֵלּוּ שְׁלוֹשָׁה דוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב ז-ח): ״וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו״.

חוַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ב יג): ״כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי״. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּמִדָּה שֶׁמְּדַדְתֶּם בִּי מָדַדְתִּי לָכֶם (ירמיה יב ז): ״עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי״, (תהלים עח ס) ״וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ״, וְאוֹמֵר (ישעיה ב ו): ״כִּי נָטַשְׁתָּ עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב״.

טדָּבָר אַחֵר: וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח טז): ״וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה׳ הַפְּנִימִית וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל ה׳ בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה׳״.

ירַבִּי דּוֹסְתַּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא ״וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל״ אֶלָּא ״וַיְנַבֵּל צוּר יְשׁוּעָתוֹ״, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יד כא): ״אַל תִּנְאָץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ״.

יא(דברים לב טז) יַקְנִיאֻהוּ בְּזָרִים, שֶׁהָלְכוּ וְעָשׂוּ דְּבָרִים שֶׁל זָרוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מ״א טו יג): ״וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִירֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה״.

יבבְּתוֹעֵבוֹת יַכְעִיסוּהוּ, זֶה מִשְׁכַּב זָכוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא יח כב): ״וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא״, וְאוֹמֵר (מ״א יד כד): ״וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ״.

יג(דברים לב יז) יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ, אִלּוּ הָיוּ עוֹבְדִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת וְלִדְבָרִים שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם וַהֲנָיָה לָעוֹלָם בָּהֶם, לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְּפוּלָה, אֶלָּא הֵם עוֹבְדִים לִדְבָרִים שֶׁאֵין מְטִיבִים לָהֶם אֶלָּא מְרֵעִים לָהֶם. לַשֵּׁדִים, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֵׁד? נִכְנָס בָּאָדָם וְכוֹפֶה אוֹתוֹ.

ידאֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם, שֶׁאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַכִּירִים אוֹתָם. חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן הָאֻמּוֹת רוֹאֶה אוֹתוֹ, אוֹמֵר: צֶלֶם יְהוּדִים הוּא זֶה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה י י): ״כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְמַמְלְכוֹת הָאֱלִיל וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן״, מְלַמֵּד שֶׁיְּרוּשָׁלִַם וְשֹׁמְרוֹן מְסַפְּקוֹת דְּפוּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם.

טולֹא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵיכֶם, שֶׁלֹּא עָמְדָה שַׂעֲרַת אֲבוֹתֵיכֶם בִּפְנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, לֹא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵיכֶם, שֶׁלֹּא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵיכֶם לֵידַע אִם יֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ אִם לָאו.

טזדָּבָר אַחֵר: לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם – אַל תְּהִי קוֹרֵא ״לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם״ אֶלָּא ״לֹא שָׁעוּם אֲבֹתֵיכֶם״, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמְּזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים לָהֶם לֹא הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד ה): ״וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה״.

הורדת הספר (PDF)