א(דברים לב מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, כְּשֶׁפֻּרְעָנוּת יוֹצְאָה מִלְּפָנַי קַלָּה הִיא כַּבָּרָק, אַף עַל פִּי כֵן – וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי.
באָשִׁיב נָקָם לְצָרָי הֲרֵי אֶחָד, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם הֲרֵי שְׁנַיִם.
גדָּבָר אַחֵר אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי אֵלּוּ כּוּתִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד א): ״וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן״.
דוְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם, אֵלּוּ הַמִּינִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלט כא): ״הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה׳ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט״.