א(דברים לב יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, מַה נֶּשֶׁר זֶה אֵין נִכְנָס לְקִנּוֹ מִיָּד עַד שֶׁהוּא מְטָרֵף אֶת בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לַחֲבֵרוֹ בֵּין סֻכָּה לַחֲבֶרְתָּהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ, כָּךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג ב): ״וַיֹּאמַר ה׳ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ״, אֵיזוֹ הִיא רוּחַ רְבִיעִית? (חבקוק ג ג): ״אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא״.
ביִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א לא): ״וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.
גיִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט ד): ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״.
דדָּבָר אַחֵר כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב ח): ״קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא״.
היִפְרֹשׂ כְּנָפָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג ו): ״אוֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי״.
ויִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט כב): ״וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן״.