תו פתח ואמר: על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו' (ישעיהו מ ט) .
על הר גבוה - האי ודאי הר העברים, אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון - דא איהי חפצי בה, אתתא ד'נתן בר דוד' (ש"ב ה יד) , אימא איהי דמשיחא מנחם בר עמיאל. ואיהי תיפוק ותבשר, ואיהי בכללא דמבשרת ציון. קלא ישתמע בעלמא, ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא, ויפוק שמא קדישא על עלמא.
מה תבשר ותימא? הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו (ישעיהו מ י) .
הנה שכרו אתו - דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון "אתכנשו ודאינו דינא!"
"מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי - אגריה מאי הוא?". ואינון יימרון כך וכך.
"מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי - מהו אגריה?". אינון אמרי כך.
"מאן דאתענש בכל יומא עלי - מהו אגריה?". אינון אמרי כך.
הדא הוא דכתיב הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו.
מהו ופעולתו? אלא כמה דכתיב מה רב טובך וגו' פעלת לחוסים בך (תהלים לא כ) - דא הוא פעולתו.
נגד בני אדם מהו? אלא נגד אומות העולם.
אשר צפנת ליראיך - מהו אשר צפנת? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב צפנת?!
אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה! במה דאיהו מחי - ביה יהיב אסוותא! במה מחי? בשמאלא. בימינא קריב, ובשמאלא מחי. במה דמחי - ביה יהיב אסוותא לעולם!
כתיב מצפון תפתח הרעה (ירמיהו א יד) . ובצפון מחי - דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל!
לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה "בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך!". הדא הוא דכתיב אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו' (ישעיהו מג ו) . וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן?! והא כל ברכאן מסטרא דדרום! וכל טבין דעלמא - מדרום נפקי! ואיהו אמר לתימן אל תכלאי!?
אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה "קום! דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא!".
ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון - דכתיב אם לא כי צורם מכרם דא אברהם - הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי, ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר! ויימא "גבו מחוביהון! גבו מחטאיהון!"
אמר ליה קב"ה לאברהם: "ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין! אנא אוף הכי לאנפין!"
אל תכלאי - "אנא בעי לפייסא לך על בנך! לא תמנע טיבו מנהון! לא תמנע אגר טב מנהון! כמה וכמה סבלו על חוביהן!"
ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו אשר צפנת. ודא הוא מלה דתהא דההיא מבשרת.
ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה, ותהך ותבשר לאבהן. מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא. ודא חפצי בה תבשר כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו' (ישעיהו יב ו) .
מאי גדול בקרבך? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא, ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם (ישעיה נב ב) . ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי.
ובדא אוף הכי - כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן! ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה דשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה! וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן - כלהו מתעטרן בההוא מלה.
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)