אבל אך ביהוה אל תמרודו (במדבר יד ט) ! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, וכתיב ולכל בשרו מרפא.
ואתם אל תיראו את עם הארץ - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!". בגין כך אל תיראו.
כי לחמנו הם - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר ואת העורבים צויתי לכלכך (מ"א יז ד) , וכתיב והעורבים מביאים לו לחם ובשר (מ"א יז ו) .
סר צִלָּם מעליהם - מאן צִלָּם? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום דיהוה אתנו אל תיראום - כלא אעדיאו בגין אורייתא.
זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך (תהלים קכב ח) :
ויבאו עד נחל אשכול וגו' (במדבר יג כג) .
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב וישאוהו במוט בשנים - בשנים - באינון שנים יחידן.
זמורה מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי זמורה, לבתר קרייה מוט. דכתיב וישאוהו בַמוט - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא.
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: "איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!". מיד קליל גרמיה ויהבו לון.
ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב וישאוהו במוט וכתיב בשנים - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים (יהושע ב א) . והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים.
ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב ויאמר אליהם עלו זה בנגב (במדבר יג יז) - כתיב הכא עלו זה וכתיב התם ואת המטה הזה וגו' (שמות ד יז) . ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתמטי מקמייהו.
רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו!
רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: נפילים ענקים רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא. לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון רפאים.
אמר ר' יהודה: והא כתיב הרפאים יחוללו (איוב כו ה) , רפאים יחשבו אף הם כענקים (דברים ב יא) !?
אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים.
אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם (איוב כו ה) .
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)