כל מה דאסתכל - הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה! עד דדמי באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא!
עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון. מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה - בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין, ונהורין מנצצן. 1575 גופנין עבדין איבין בעזרה דא... (חסר)
יתיר
...חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה - דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא. מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה?! לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל, ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא, ובשאר לית ליה רשו.
מרירו דעילא ותתא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון, ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה.
ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר - אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון! אבל על דיליה - רוחא קדישא ונשמתא קדישא - לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל! ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו - מה תועלתא הוה ליה?!
ועוד דאינון חפאן כלהו בערטיראה תקיף, ולית שכיכו לעלאין ותתאין.
תא ואימא לך מלה! אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא -- לאו! אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך - אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב רוח סערה עושה דברו (תהלים קמח ח) .
אמר ליה רבי שמעון: והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין!?
אמר ליה: אי חסידא קדישא! ודאי הכי הוא! לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא! אבל נייחא דיליה - בהספדא דנשין. איהו רקיד - ואודניה להספדא!
אמר ליה: אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי?!
אמר ליה: בגין דאיהו זקן וכסיל, וחשיב למשלט על רוחא. וכל תאובתיה בגיני כך איהו. לסוף לא שליט אלא על דיליה! בשרא דיליה! ועל דא כתיב ישוב עמלו בראשו (תהלים ז יז) .
...אזיל ובעי לארגשא עלמא, ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא. אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא, ומגו תוקף דרתיחו דלהון - אקפו מיא גו ימא דנקפא. ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא - לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא!
אינון דמעין כד נפלין גו ימא - אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא! מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא - מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא. עד דקלא נפיק ואמר לון "לא תדחלו רחימין קדישין! בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון! ואיהו בעי דמפרק לון - ואתון תחמון!"
אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין, ואתחברן בצרופא דשמא קדישא. כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא - אלין גניזין ונפקין אחרנין. וכן כלהו! אלין גניזין ואלין נפקין. כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים.
תו - פרחי תלת זמנין ביומא באוירא, ונפקי לבר, וקיימא שמא בארבע אתוון - תליין באוירא שעתא ופלגא. לבתר גניז דא - מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון. פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר. לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ"ב אתוון. ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא - שמא דתמניא ועשרין אתוון. מתעטרין כלהו בכתרייהו, וקיימי שעתא ופלגא. ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו. וקיימא שעתא ותלת רגעי. נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לקיימא עלמא.
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)