הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו, וקליה אשתמע לבר. ומדהוה פריש קרא דא - קל ינוקא אתער מלבר. ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא - בריה דרבי יהודה דרבית אנת! והוו אחדי ביה לדינא.
וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר: "מיא דאינון מלרע - היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין?! ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא?! ומה אתר דכל מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי - אתשקיא מאתר נגיב!? מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דנביע?! וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני - אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה!
אי חסידא קדישא! לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן! ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה.
בכה ר' שמעון.
אמר ליה: לא תבכי בוצינא קדישא! זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא!
תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא.
כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה - בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה, ואמר "מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל!". קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל. וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה.
אמר רב מתיבתא: "אימא קראיך ברא קדישא!"
אמר: "עד כען דחילנא, דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא, והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי".
אמר ליה: "לא תדחל ברא קדישא! הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתסחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא כשאר ינוקי דהכא".
פתח ההוא ינוקא ואמר והיה ביום ההוא (זכריה יד ח) . ההוא - לא ידיע מאן הוא? אלא בכל אתר ביום ההוא - יומא בתראה הוא. אמאי אקרי יום ההוא? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר ועבד הלוי הוא - פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא - טמיר וגניז. ואקרי ההוא - ה' הוא - לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא. וכלא חד. ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה'.
זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו. הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם! אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד.
מה בין האי להאי? אלא ירושלם - כל דרגין קדישין דילה כד אסתחרן אקרון ירושלם, והכי אתחמאן. ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות - אלין פנימאין ואלין לבר. ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן לשכות ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה - כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה יד) . נקודה דא אקרי יום ההוא. וסימניך ההוא יקרא ארץ רפאים (דברים ג יג) .
וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה - יקום נביעו דמיא. וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא - דברה בין דרועהא, ומסגיאו חלבא דיניק - אתמלי פומיה ואתרבי ביה - אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני.
נטליה רב מתיבתא ונשקיה.
אמר: חייך דמלה דא הכי אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי! ים האחרון - דרגין בתראין דילה.
אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי! עשרין ושבע טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא, ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא! זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה!
אמר רבי שמעון: לא זכה אבוה למילף ליה?
אמר: אבוה שבק.
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)