ופריש רב מתיבתא קרא דא: מגדל עז - דא כנסת ישראל. בו ירוץ צדיק - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא ונשגב - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה.
ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר.
מגדל עז - דא תיבה וספר תורה דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה.
וההוא מגדל - שם יהוה איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין.
בו ירוץ צדיק - במאן? במגדל או בספר תורה?
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לספר תורה - מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי.
מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה.
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין!
בו ירוץ צדיק - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא.
ונשגב - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! ונשגב דלא יתנזק לעלמין!
בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים.
תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו.
אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך.
כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא.
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'.
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל.
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח!
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין.
בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו.
כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא.
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב וישלח את היונה - היונה - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא.
ובשעתא דכתיב ולא יספה שוב אליו עוד - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב תשית לראשו עטרת פז (תהלים כא ד) .
וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)