נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן.
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא.
אמרו ליה: "אורייתא חדתא שמעתא?"
אמר לון: "ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!"
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו.
אמר לון: "זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו".
אמרו: "ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!"
אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'.
ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין.
וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין.
משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה.
כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא.
זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו (תהלים קמד טו) :
פתח ר' אילאי ואמר תמים תהיה עם יהוה אלהיך (דברים יח יג) .
מה בין תם לתמים? באברהם כתיב התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז א) . יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה ויעקב איש תם (בראשית כה כז) . אמאי אקרי איש תם?
בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי תם. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא.
במתניתא דבצלאל: כתיב ויזכור אלהים את רחל (בראשית ל כב) .
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)