דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא. ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא.
אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין, באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל.
בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה, וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה.
תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי!. ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה, ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא!. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו.
אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא - כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא, בלבושא דנהורא כלבושא דדכורין, בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא - משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות, דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל.
בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר, וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה.
תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא!. ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף, וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי!
לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו.
בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא - וכמה אלפין ורבבן בהדה.
בהיכלא דא לא מכרזי כלל, אלא תלת זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו'. וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא.
בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי. וכל שאר נשין בהדה. אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא.
אי רבי! אי רבי! מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה!
לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה, ולית מאן דחמי לון.
בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמה דאמינא לך. וגוברין אוף הכי. ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא - בין בהאי עלמא, בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא - אתדבקותא דנשמתא בנשמתא, נהורא בנהורא. זווגא דהאי עלמא - גופא בגופא. וכלא כמה דאתחזי! זינא בתר זיניה, זווגא בתר זווגא, גופא בתר גופא. זווגא דההוא עלמא - נהורא בתר נהורא.
היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות, ולא זכינא בהו למחמי.
זכאה חולקהון דצדיקייא - גוברין ונוקבי - דאזלי בארח מישר בהאי עלמא, וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא!
אי רבי! אי רבי! אלמלא בר יוחאי אנת - לא אתמסר לגלאה!
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)