מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום!
אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת (שמות לא ג) .
מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. אילנא דתמני סרי - שדרתו דבר נש. כד כפיף קמי מאריה - יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה - רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא שלים לאתקבלא.
"מכאן ולהלאה רחימין זילו!" (עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)
(כתב הרמ"ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))
...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן.
אוף הכי אדם! מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא.
וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא!
סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין. אדם ברישא. חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה.
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא.
בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא: אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא.
ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין.
אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק.
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא.
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא.
ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון!
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו!
(חסר תחילת הענין)
...אלין הכא ואלין הכא דאינון מגדלאן דאבן טבא כלהו.
בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי.
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי יח י) .
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)