ורזא סתימא הוה בהאי ינוקא על מה דאסתלק מעלמא. ועל דבעו למידן דיניה ואשתזיב מניה - דא הוה באתגלייא! דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה, ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי, וחליש דעתא דרביה. ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא - לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה. דכד הוה אסתחי בכאבא יתירא - הא כסיף קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה. ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע.
אי רבי אי רבי - זכאה חולקך!
תא חזי! תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא - אתרשים נביעו חד. ואתפשט ונפיק לבר, ועאל גו ימא רבא דתמן, ורשים ביה ארחא בלבא דימא. ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא. וכד נפיק נביעו אחרא - ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה. וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין - מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה (ישעיהו מג טז) .
ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים - עובדא דאומנא דמלכא קדישא. ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין. ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא - דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר. זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו!
(חסר)....תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא!... (חסר)
אי רבי! בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא - נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן. וחדאן תמן בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין. ומתמן נפקין והיא עמהון - ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין.
השתא ר' אימא לך רזא חדא!
תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק "אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו!". כדין כלהו מתפשטין - דכורין ונשין - וסלקין. וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא דרקיעא, וחדאן חדוה בעלויא דלהון. ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין. וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה!
לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין. וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה. ודא הוא דכתיב לחזות בנועם יהוה ולבקר בהיכלו (תהלים כז ד) .
לבתר פרחין ינוקין לעילא, ואינון פרחין לתתא, ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא.
זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן!
אמר ר' שמעון: כמה מתיקין מלין דשמענא! זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע! זכאה יומא דנפיקנא הכא!
אמרי ליה: רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך, ולבתר ניזיל ולא אית לן רשו למיתא. ובההוא יומא יתוסף חדוה דילך.
(חסר תחילת המאמר)...איהו משיך משיכו מסטרא דיליה, ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים (מ"א יד כח) עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר - כגוונא ד'גבר' אחרא עלאה עליה. כיון דבטש ביה האי גבר - קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי - כל תרנגולין דהאי עלמא קראן. ונפיק מניה שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו, וקראן.
איהו מה קרי? בשעתא קדמאה קרי ואמר קול יהוה בכח קול יהוה בהדר (תהלים כט ד) . ובשעתא תניינא קרי ואמר קול יהוה לעיר יקרא וגו' (מיכה ו ט) . בשעתא תליתאה קרי ואמר קול יהוה חוצב להבות אש (תהלים כט ז) .
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)