אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה! ודא הוא ויבא עד חברון.
תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם (בראשית ו ד) . אשר מעולם - מדאתברי עלמא משתכחי. אנשי השם - אחימן ששי ותלמי:
ויבאו עד נחל אשכול וגו' (במדבר יג כג)
רבי יהודה פתח: כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה (ישעיהו מב ה) .
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר)
ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא.
שאל ליה.
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא אדם כי ימות באהל, איש כי ימות, וימת, ויחי פלוני וימת. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר כטוב כחוטא (קהלת ט ב) .
אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא!
אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!?
אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו (דברים כט כח) . הנגלות לנו - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל הנסתרות ליהוה אלהינו - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל!
תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא!
אבל תא חזי! כתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו (בראשית א כז) . ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא!
תא חזי רזא דמלה!
תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה כ. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו?, ברוך כבוד יהוה ממקומו (יחזקאל ג יב) . והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא.
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)