ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין.
דוד מלכא - זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב ואני כזית רענן בבית וגו' (תהלים נב י) . עלה זית - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה (בראשית ח יא) - ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה. במה? בפיה! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב טרף ולא "טרפה" - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר הוה! מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא (חסר המשך המאמר)
...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב כסאו כשמש נגדי (תהלים פט לז) . ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין.
בריש מגדל דא אית עופין דנור דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין.
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו.
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'.
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'.
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'.
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן!
אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין!
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו אחרי יהוה.
תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא עבדו את יהוה בשמחה (תהלים ק ב) . וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא עבדו את יהוה ביראה (תהלים ב יא)
חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר.
השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו.
[אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא] - לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בדף זה)