א(דברים כג ב) לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא, אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא? כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן. אֵין לִי אֶלָּא כֻּלָּן, מִנַּיִן אַף מִקְצָתָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: [דַּכָּא].
בוּכְרוּת שָׁפְכָה כָּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד.
גאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: שָׁמַעְתִּי בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה, מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת זֶהוּ סְרִיס חַמָּה. מַה בֵּין פְּצוּעַ דַּכָּא לִכְרוּת שָׁפְכָה? אֶלָּא שֶׁפְּצוּעַ דַּכָּא חוֹזֵר וּכְרוּת שָׁפְכָה אֵינוֹ חוֹזֵר, זוֹ הִלְכַּת רוֹפְאִים.
דבִּקְהַל ה׳, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבַּע קְהִלּוֹת הֵן: קְהַל כֹּהֲנִים קְהַל לְוִיִּם קְהַל יִשְׂרָאֵל קְהַל גֵּרִים.
הוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ.