א(דברים כא ז) וְעָנוּ וְאָמְרוּ, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
ביָדֵינוּ לֹא שָׁפְכָה, וְכִי עָלָת עַל לִבֵּנוּ שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם? אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה.
ג(דברים כא ח) הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים: כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
דכְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה׳, מְלַמֵּד שֶׁכַּפָּרָה זוֹ מְכַפֶּרֶת עַל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.
הכַּפֵּר לְעַמְּךָ – אֵלּוּ הַחַיִּים;
ואֲשֶׁר פָּדִיתָ – אֵלּוּ הַמֵּתִים, מַגִּיד שֶׁהַמֵּתִים צְרִיכִים כַּפָּרָה. נִמְצִינוּ לְמֵדִים שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּמִים חוֹטֵא עַד יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.
זאֲשֶׁר פָּדִיתָ – עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתָנוּ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בֵּינֵינוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים. דָּבָר אַחֵר: עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתָנוּ, שֶׁאִם נֶחֱטָא – אַתָּה מְכַפֵּר עָלֵינוּ.
חוְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: כָּל זְמַן שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּכָה – הַדָּם מִתְכַּפֵּר לָכֶם.
ט(דברים כא ט) וְאַתָּה תְּבַעֵר – בַּעֵר עוֹשֵׂי הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל!