א(דברים כב כא) וּסְקָלוּהָ כָּל אַנְשֵׁי עִירָהּ, וְכִי כָּל אַנְשֵׁי עִירָהּ רוֹגְמִים אוֹתָהּ? אֶלָּא בְּמַעֲמַד כָּל אַנְשֵׁי עִירָהּ.
בבָּאֲבָנִים, יָכוֹל בַּאֲבָנִים מְרֻבּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כ ב): ״בָּאֶבֶן״. אִי בָּאֶבֶן, יָכוֹל בְּאֶבֶן אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: בָּאֲבָנִים. אֱמֹר מֵעַתָּה: אִם לֹא מֵתָה בָרִאשׁוֹנָה תָּמוּת בַּשְּׁנִיָּה.
גכִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא עַצְמָהּ בִּלְבַד נִוְּלָה, אֶלָּא כָּל בְּתוּלוֹת יִשְׂרָאֵל.
דלִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ, נֶאֱמַר כָּאן ״אָבִיהָ״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא כא ט) ״אָבִיהָ״, מָה אָבִיהָ הָאָמוּר לְהַלָּן, זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל – אַף אָבִיהָ הָאָמוּר כָּאן, זְנוּת עִם זִיקַת הַבַּעַל.
הוּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ – בַּעֵר עוֹשֵׂי הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל!