א(דברים כא יז) כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר – יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים, מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱמָן אָדָם לוֹמַר ׳זֶה בְּנִי בְּכוֹר׳. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן אָדָם לוֹמַר ׳זֶה בְּנִי בְּכוֹר׳, כָּךְ נֶאֱמָן לוֹמַר ׳זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה וְזֶה בֶּן חֲלוּצָה׳, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נֶאֱמָן.
בלָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם – פִּי שְׁנַיִם בּוֹ. אוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכָל הַנְּכָסִים? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְנוֹחֵל עִם אֶחָד וְנוֹחֵל עִם חֲמִשָּׁה, מַה מָּצִינוּ כְּשֶׁנּוֹחֵל עִם אֶחָד – פִּי שְׁנַיִם בּוֹ, אַף כְּשֶׁנּוֹחֵל עִם חֲמִשָּׁה – פִּי שְׁנַיִם בְּאֶחָד מֵהֶם.
גאוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: הוֹאִיל וְנוֹחֵל עִם אֶחָד וְנוֹחֵל עִם חֲמִשָּׁה, מַה מָּצִינוּ כְּשֶׁנּוֹחֵל עִם אֶחָד – פִּי שְׁנַיִם בְּכָל הַנְּכָסִים, אַף כְּשֶׁנּוֹחֵל עִם חֲמִשָּׁה – פִּי שְׁנַיִם בְּכָל הַנְּכָסִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״, רִבָּה נַחֲלָה לַבָּנִים.
דאַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁרִבָּה נַחֲלָה לַבָּנִים, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן אֶלָּא כַּדִּין הָרִאשׁוֹן: הוֹאִיל וְנוֹחֵל עִם אֶחָד וְנוֹחֵל עִם חֲמִשָּׁה, מַה מָּצִינוּ כְּשֶׁנּוֹחֵל עִם אֶחָד – פִּי שְׁנַיִם בּוֹ אַף כְּשֶׁנּוֹחֵל עִם חֲמִשָּׁה – פִּי שְׁנַיִם בְּאֶחָד מֵהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית מח כב): ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ״, וְאוֹמֵר (דברי הימים א ה א-ב): ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר״ וְאוֹמֵר: ״כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ, וְהַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף״.
ההוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁהַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף וּבְכוֹרָה לְדוֹרוֹת, מַה בְּכוֹרָה הָאֲמוּרָה לְיוֹסֵף – פִּי שְׁנַיִם בּוֹ, אַף בְּכוֹרָה הָאֲמוּרָה לְדוֹרוֹת – פִּי שְׁנַיִם בְּאֶחָד מֵהֶם.
ובְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק.
זכִּי הוּא רֵאשִׁית אוֹנוֹ – וְלֹא רֵאשִׁית אוֹנָהּ שֶׁל אִשָּׁה.
חלוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּכוֹרָה יוֹצְאָה בְדַיָּנִים.