א(דברים כב ד) לֹא תִרְאֶה – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שמות כג ה): ״כִּי תִרְאֶה״ – מִצְוַת עֲשֵׂה.
בחֲמוֹר אָחִיךָ, אֵין לִי אֶלָּא חֲמוֹר אָחִיךָ; חֲמוֹר שׂוֹנַאֲךָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כג ה): ״חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ״ מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אָחִיךָ? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא דִבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר.
גנֹפְלִים – וְלֹא עוֹמְדִים.
דבַּדֶּרֶךְ – וְלֹא בָּרֶפֶת. מִכָּן אָמְרוּ (בבא מציעא פ״ב מ״י): מְצָאָהּ בָּרֶפֶת אֵין חַיָּב בָּהּ, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב בָּהּ.
הוְהִתְעַלַּמְתָּ – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאֵין אַתָּה מִתְעַלֵּם. כֵּיצַד? הָיָה כֹהֵן – וְהֵם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת; אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן – וְאֵינוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה אֲבֵדָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִתְעַלַּמְתָּ, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאֵין אַתָּה מִתְעַלֵּם.
והָקֵם תָּקִים עִמּוֹ, הֶעֱמִידָהּ – וְנָפְלָה, הֶעֱמִידָהּ – וְנָפְלָה, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ פְּעָמִים – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ. הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְאָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רָצִיתָ לְהָקִים – תָּקִים – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ. יָכוֹל אֲפִלּוּ זָקֵן, וַאֲפִלּוּ חוֹלֶה, וַאֲפִלּוּ מֻכֵּה שְׁחִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.