א(דברים כ כ) רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע – זֶה אִילַן מַאֲכָל.
בכִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא – זֶה אִילַן סְרָק. אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת אֶת אִילַן מַאֲכָל, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵץ מַאֲכָל? מְלַמֵּד שֶׁאִילַן סְרָק קוֹדֵם לְאִילַן מַאֲכָל. יָכוֹל אֲפִלּוּ מְעֻלֶּה בְּדָמִים, וּכְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּה,
געוֹשֶׂה אַתָּה מִמֶּנּוּ תְּיָקִים וּנְדַבְיָאוֹת.
דוּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר – עוֹשֶׂה אַתָּה לָהּ מִינֵי מַטְרְנִיָּאוֹת,
המֵבִיא אַתָּה לָהּ מִינֵי בַּלִּסְטְרָאוֹת.
ועַד רִדְתָּהּ – וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת.