א(דברים כב כג) כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ – מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ.
בוּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר, אִלּוּ לֹא יָצָאת בָּעִיר לֹא הָיָה מִסְתַּקֵּף לָהּ.
גבָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ, מְלַמֵּד שֶׁהַפִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב.
דוְהוֹצֵאתֶם אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל שַׁעַר הָעִיר הַהִוא, זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְלֹא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ.
הוּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים, יָכוֹל בָּאֲבָנִים מְרֻבּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כ כז): ״בָּאֶבֶן״. אִי ״בָּאֶבֶן״, יָכוֹל אֲפִלּוּ בְּאֶבֶן אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: בָּאֲבָנִים. אֱמֹר מֵעַתָּה: אִם לֹא מֵתוּ בָּרִאשׁוֹנָה, יָמוּתוּ בַּשְּׁנִיָּה.
ואֶת הַנַּעֲרָה עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר עַל דְּבַר עַל פִּי הַתְרָאָה, לְהָבִיא אֶת הַמְּזִידָה בְּהַתְרָיַת עֵדִים.
זוְאֶת הָאִישׁ עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר עַל דְּבַר – עַל פִּי הַתְרָיָה.
ח(דברים כב כה) אֵין לִי אֶלָּא בָּעִיר, בַּשָּׂדֶה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כב כה): וְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ.
טוְשָׁכַב עִמָּהּ, פְּרָט לְשֶׁאֶחָד מַחֲזִיק וְאֶחָד שׁוֹכֵב, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
יוּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ, הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁנִי בְּחֶנֶק.