א(שמות כג ה) ״כִּי תִרְאֶה״, יָכוֹל אֲפִלּוּ רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְלֹא מִיל? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כג ד): ״כִּי תִפְגַּע״. אִי ״כִּי תִפְגַּע״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי תִרְאֶה״. הָא כֵּיצַד? שִׁעֲרוּ חֲכָמִים אֶחָד מִשִּׁבְעָה וּמֶחֱצָה בַּמִּיל, שֶׁהוּא רִיס.
ב[״וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ״,] נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
געָזוֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ – זוֹ פְּרִיקָה; הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ – זוֹ טְעִינָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָה.
ד(דברים כב א) לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שמות כג ד) ״כִּי תִפְגַּע״ – מִצְוַת עֲשֵׂה.
השׁוֹר אָחִיךָ, אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר אָחִיךָ; שׁוֹר אוֹיִבְךָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כג ד): ״אוֹיִבְךָ״, מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אָחִיךָ? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא דִבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר.
ואוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים – כְּדֶרֶךְ הַדָּחָתָם. מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר (ב״מ פ״ב מ״ט): אֵיזוֹ הִיא אֲבֵדָה? מָצָא חֲמוֹר אוֹ פָּרָה רוֹעִים בַּדֶּרֶךְ – אֵין זוֹ אֲבֵדָה. חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִים, פָּרָה וְרָצָה בֵּין הַכְּרָמִים – הֲרֵי זוֹ אֲבֵדָה.
זוְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאֵין אַתָּה מִתְעַלֵּם. כֵּיצַד? הָיָה כֹהֵן – וְהִיא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן – וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ – פָּטוּר! לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהִתְעַלַּמְתָּ – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאֵין אַתָּה מִתְעַלֵּם.
חהָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ פְּעָמִים – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם; הֶחֱזִירָהּ לְמָקוֹם שֶׁרָאוּהָ אֲחֵרִים, לֹא יִטַּפְּלוּ בָהּ. נִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה – חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ. לְעוֹלָם חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנָּה לִרְשׁוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.