א(דברים כב יב) גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו לח) ״וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי: יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: גְּדִלִים.
בכַּמָּה גְדִלִים נַעֲשִׂים? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה חוּטִים, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּיי אוֹמְרִים: מֵאַרְבָּעָה חוּטִים שֶׁל תְּכֵלֶת וְאַרְבָּעָה חוּטִים שֶׁל לָבָן, שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת.
גוַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּיי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּתְּחִלָּה; אֲבָל בִּשְׁיָרֶיהָ וּבְגַרְדוּמֶּיהָ – כָּל שֶׁהוּא.
דעַל אַרְבַּע – יָצְאוּ בַּעֲלֵי שְׁלֹשָׁה וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעַל שֵׁשׁ וּבַעַל שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמוֹנֶה. דָּבָר אַחֵר: גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ – זֶה לָבָן. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַתְּכֵלֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר טו לח): ״וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת״.
התַּעֲשֶׂה – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, שֶׁלֹּא יוֹצִיא נִימִים מִן הַטַּלִּית וְיַעֲשֶׂה. עַל אַרְבַּע – וְלֹא עַל שְׁמוֹנֶה. כְּסוּתְךָ – פְּרָט לְטָגָא, וּלְתוֹבְלָא, וּלְתִיבְלָטִירִים, לְתַקְרָקִים לְבוּרְסִים לְבוּרְדְּסִים, לְפִי שֶׁאֵינָם מְרֻבָּעִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתֵּן עַל אֶמְצַע בֶּגֶד, אֶלָּא עַל שְׂפָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת.
וכְּסוּתְךָ – פְּרָט לְכַר; כְּסוּתְךָ – פְּרָט לְסָדִין. תְּכַסֶּה – פְּרָט לְסָגוֹס.
זבָּהּ – פְּרָט לְמַעֲפוֹרֶת שֶׁלֹּא תְכַסֶּה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ.