א(דברים כא טז) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו, בַּיּוֹם מַפִּילִים נַחֲלוֹת וְאֵין מַפִּילִים נַחֲלוֹת בַּלַּיְלָה.
באֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהַבֵּן נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.
גלֹא יוּכַל לְבַכֵּר, מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁי לְבַכֵּר. יָכוֹל לֹא יְבַכֵּר, וְאִם בִּכֵּר – יְהֵא מְבֻכָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יוּכַל לְבַכֵּר, הָא אִם בִּכֵּר – אֵינוֹ מְבֻכָּר.
דאֶת בֶּן הָאֲהוּבָה, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּחַיִּים – פּוֹטֵר אֶת הַבָּא אַחֲרָיו מִן הַבְּכוֹרָה.
העַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר – אַף עַל פִּי שֶׁבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנוּאָה.