א(דברים כא יט) וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ – מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אָב וָאֵם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
בוְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ – מִצְוָה בְּזִקְנֵי עִירוֹ וּבְשַׁעַר מְקוֹמוֹ.
ג(דברים כא כ) וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה – זֶהוּ שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם, מְלַמֵּד שֶׁאִם מֵת אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ נִסְקָל.
דהָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּדֵּם אוֹ חִגֵּר אוֹ אִלֵּם אוֹ סוּמָה אוֹ חֵרֵשׁ – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְתָפְשׂוּ בוֹ״ – וְלֹא גִדְּמִים, ״וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ״ – וְלֹא חִגְּרִים, וְאָמְרוּ – וְלֹא אִלְּמִים, בְּנֵנוּ זֶה – וְלֹא סוּמִים, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ – וְלֹא חֵרְשִׁים. מַתְרִים בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה וּמַלְקִים אוֹתוֹ; חָזַר וְקִלְקֵל – נִדּוֹן בְּעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ, וְאֵינוֹ נִסְקָל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּנֵנוּ זֶה – זֶהוּ שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם. זוֹלֵל וְסֹבֵא – זוֹלֵל בְּבָשָׂר וְסוֹבֵא בְּיַיִן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר (משלי כג כ): ״אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ״, וְאוֹמֵר (משלי כג כא): ״כִּי זוֹלֵל וְסֹבֵא יִוָּרֵשׁ, וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה״.