א(דברים כב ב) וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ, אֵין לִי אֶלָּא קָרוֹב. רָחוֹק מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יְדַעְתּוֹ.
בוַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ – וְלֹא לְבַיִת אַחֵר.
גוְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ עַד שֶׁלֹּא יִתֵּן סִימָנִים? אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ? עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּי.
דוַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ – אַף אֶת עַצְמוֹ אַתָּה מֵשִׁיב לוֹ!