א(דברים כב ג) וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמוֹרוֹ, הָיְתָה חֲמוֹר – עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת;
בכְּסוּת – מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, שׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָהּ אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ;
גכְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי נְחֹשֶׁת – מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכָּם, אֲבָל לֹא לְשָׁחֳקָם;
דכְּלֵי עֵץ – מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָקְבוּ.
האַף הַשִּׂמְלָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל אֵלּוּ, וְלָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ – מָה שִׂמְלָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ לָהּ סִימָנִים וְיֵשׁ לָהּ תוֹבְעִים – כָּךְ כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִימָנִים וְיֵשׁ לוֹ תוֹבְעִים. אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, שְׁאָר אֲבֵדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ.
ואֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ – פְּרָט לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וּמְצָאתָ[הּ] – לְרַבּוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה!
זלֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם – לִתֵּן עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה.