א(דברים כב יז) וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה – יְחַוְּרוּ דְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה. זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה בְּמָשָׁל. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמות כב ב): ״אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ״, וְכִי עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ״? מָה הַשֶּׁמֶשׁ – שָׁלוֹם לָעוֹלָם, אַף זֶה, אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שָׁלוֹם מִמֶּנּוּ וַהֲרָגוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמות כא יט): ״אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ״ – עַל בּוּרְיוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה – יְחַוְּרוּ דְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה.
ברַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר – נִמְצְאוּ עֵדֵי הַבַּעַל זוֹמְמִים. וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה, יָבוֹאוּ עֵדָיו שֶׁל זֶה וְעֵדָיו שֶׁל זֶה, וְיֹאמְרוּ דִבְרֵיהֶם לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר.
גרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: דְּבָרִים כִּכְתָבָם.