א(דברים כא יד) וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִשְׂנאוֹתָהּ.
בוְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ – וְלֹא לְבֵית אֱלֹהֶיהָ.
גוְשִׁלַּחְתָּהּ – בְּגֵט, כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן; וְאִם הָיְתָה חוֹלָה – יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתַּבְרִיא, קַל וָחוֹמֶר לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת.
דוּמָכוֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה בְּכֶסֶף, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה, וְלֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ טוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף.
הלֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ – שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. דָּבָר אַחֵר: לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ – כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן. דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין.
ותַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי.