א(דברים כא ד) וְהוֹרִידוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא – מִצְוָה בְּזִקְנֵי הָעִיר הַהִיא.
באֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן – כְּמַשְׁמָעוֹ, קָשֶׁה; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן – כָּשֵׁר.
געוֹרְפִים אוֹתָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרוֹעַ וּמִלַּעֲבוֹד. יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לִסְרוֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֶת הָאֲבָנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ, זְרִיעָה בִּכְלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ – מָה זְרִיעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא עֲבוֹדַת קַרְקַע; יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת קַרְקַע.
דוְעָרְפוּ שָׁם, נֶאֱמַר כָּאן עֲרִיפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יג יג) עֲרִיפָה, מָה עֲרִיפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – עוֹרְפָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאַחֲרֶיהָ, וְקוֹבְרָהּ, וַאֲסוּרָה בַּהֲנָיָה, אַף עֲרִיפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – עוֹרְפָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרֶיהָ, וְקוֹבְרָהּ, וַאֲסוּרָה בַּהֲנָיָה.
הבַּנָּחַל – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן.