Geula Quiz logo חידון גאולה English

פרק ט

אבן עזרא על התורה · אבן עזרא על בראשית · 22 פסוקים

כל פרקי אבן עזרא על בראשית (51)
  1. הקדמה
  2. פרק א
  3. פרק ב
  4. פרק ג
  5. פרק ד
  6. פרק ה
  7. פרק ו
  8. פרק ז
  9. פרק ח
  10. פרק ט
  11. פרק י
  12. פרק יא
  13. פרק יב
  14. פרק יג
  15. פרק יד
  16. פרק טו
  17. פרק טז
  18. פרק יז
  19. פרק יח
  20. פרק יט
  21. פרק כ
  22. פרק כא
  23. פרק כב
  24. פרק כג
  25. פרק כד
  26. פרק כה
  27. פרק כו
  28. פרק כז
  29. פרק כח
  30. פרק כט
  31. פרק ל
  32. פרק לא
  33. פרק לב
  34. פרק לג
  35. פרק לד
  36. פרק לה
  37. פרק לו
  38. פרק לז
  39. פרק לח
  40. פרק לט
  41. פרק מ
  42. פרק מא
  43. פרק מב
  44. פרק מג
  45. פרק מד
  46. פרק מה
  47. פרק מו
  48. פרק מז
  49. פרק מח
  50. פרק מט
  51. פרק נ

בוחתכם. מפעלי הכפל מגזרת "תראו חתת" (איוב ו כא) כמו חתתכם:
בכל אשר תרמש האדמה. הטעם על האדמה או תהיה האדמה פועלת:
בידכם נתנו. כי בידכם
וי"א כי בי"ת בְכֹל ובְכָל מקום ווי"ן, והקרוב שהוא דבק עם מוראכם:

גכל רמש. שם כלל לחית השדה ולבהמות הישוב ולכל עוף ולכל דג, והנה הכל מותר לאכילה,
כיֶרֶק על שני משקלים וכן "תנור עָשָן" (בראשית טו יז) כעֶשֶן הכבשן (שמות יט יח):

דאך בשר בנפשו דמו. כן טעמו אך בשר עם נפשו שהוא דמו לא תאכלו, כטעם לא תאכל הנפש עם הבשר (דבר' יב כג) כי נפש כל בשר דמו כנפשו הוא וזאת הנפש המתנועעת והמרגשת היא הגוף:

הואך את דמכם. פירושו התרתי לכם לשפוך דם כל חי זולתי דמכם של נפשותיכם שאתם אדם לא התרתי רק אדרשנו כטעם דורש דמים וזה כלל, ואחר כן ביאר ומיד האדם, אם יהרגו רבים את יחיד, או יחיד את יחיד אני אדרוש הדם, גם אדרשנו מיד כל חיה שאצוה לאחרת שיהרגנה והנה החיות מותרות לכם ולא אתם להן והמפרש דמכם לנפשותיכם זה ההורג נפשו הוא דחוק בעיני, והוסיף לבאר או היא מצוה לבני נח, והוא הישר להרוג ההורג

ווטעם באדם בעדים או לעיני הכל או בעבור האדם שנשפך דמו וכמוהו רבים:

חויאמר אלהים אל נח ואל בניו. על ידי אביהם וי"א שארבעתם נביאים:

טואת זרעכם. עם, ואתכם השלישי שהיו אתכם או נכפל לתוספות ביאור והברית שאקים היא שלא יכרת כל בשר:

יאומלת בשר גוף. כי הוא מרגיש, כי העצם לא ירגיש והנה הברית שלא יכרת גוף במימי מבול ויתכן שימלטם אם יבוא מבול הכניס בברית שלא יהיה עוד מבול ועל זאת הברית נאמר "אשר נשבעתי מעבור מי נח" (ישעי' נד, ט):

יבאות. זכר ונקבה:

יגאת קשתי. הנה נתתי עתה קשת בענן ואין פירושו כאשר אמר הגאון כי בתחלה היתה:

ידבענני ענן. קל הנון הראשון והיה ראוי להדגש בעבור שהוא מהבנין הכבד כמו בדברי אתך,
ונראתה הקשת אלו היינו מאמינים בדברי חכמי יון שמלהט השמש תולד הקשת יש לומר כי השם חזק אור השמש אחר המבול והיא דרך נכונה למבין,

טומלת יהיה, עם המים איננה ראיה כי המים לשון יחיד וכן ויהי אנשים (במדבר ט ו)

טזוטעם והיתה הקשת בענן שהיא לעולם שם בסתר, והשם רואה אותה:

יזויאמר אלהים אל נח. זאת הברית שאמרתי לך וזו השבועה שהקימותי:

יחוחם הוא אבי כנען., ללמד ששניהם רעים וכמעשה אבות יעשו בנים והזכיר כנען ולא כוש בעבור שיקלל כנען ונכתבה זאת הפרשה להודיע כי הכנענים מקוללים, וכן בנותיהם מימות נח וכן אמר אברהם "לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני" (בראשית כד ג) וכן רבקה "מבנות הת כאלה" (בראשית כז מו) ושמא ישאל שואל מה חטאו בני חת, למה לא פקח עיניו, כי החת והאמורי והאחרים כלם בני כנען הם, על כן יאמר הכתוב "אל ארץ כנען" (יהושע כב לב):

כויחל. מתחלה מפעלי הכפל מהבנין הכבד הנוסף כמו ויסך בדלתים ים (איוב לח ח):
איש האדמה. יודע עבודת האדמה והיא חכמה גדולה והדרש שביום שנטעו שתה מיינו, יש לו סוד ואיננו כמשמעו וכן, ותהר האשה ותלד בן (שמות ב ב) לא היה ביום אחד:

כאויתגל. מלשון גלוי, מבנין התפעל וכן ואל יתעל (ירמי' נא ג)
וה"א אהלה מקום וי"ו וכן "את קול העם ברעה" (שמות לב יז), כי פרעה אהרן (שם שם כה):

כגעל שכם שניהם. כל אחד שם קצת השמלה על שכמו ומלת שכם לא תתחבר:
אחרנית. הפוך הלוך האדם, כי כל תנועתו לפנים:

כדוייקץ נח., הכתוב לא גילה מה נעשה. והעושה היה כנען וכן היה כי חם ראה ולא כסהו כאשר עשו אחיו רק גלה הדבר ושמע כנען ולא נדע מה עשה,
וטעם בנו הקטן לעד כי כן, הוא אומר "ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען" (בראשית יו"ד ו) גם וי"ו בנו שב אל הם הנזכר על כן קלל כנען והאומר שקלל נח את בן בנו בעבור שבירך אלהים את בניו זה דרך דרש:

כהעבד עבדים. טעמו עבד כאחד העבדים ואילו היה עבד העבדים היה עבד לעבדים והעד קדש קדשים (ויקרא ו יח) בקדש הקדשים (שמות כו לג),
וטעם לאחיו לכוש ומצרים ופוט שהם בני אביו וי"א כי הכושים הם עבדים בעבור שקלל נח את חם, והנה שכחו, כי המלך הראשון אחר המבול היה מכוש, וכן כתוב "ותהי ראשית ממלכתו בבל" (בראשית יו"ד י):

כוברוך ד' אלהי שם. חייבין אנו להוסיף תודות לשם שהוא אלהי שם והוא ישים כנען עבד לו ולשם והטעם שיכריחנו לעבוד את שם, כי מלת למו כמו להם והוי"ו נוסף כוי"ו תביאמו (שמות טו יז), לכן בחסרון ה"א ובלא וי"ו לא ימצא והזכיר עם שם, השם הנכבד והנורא בעבור כבוד שם, ואין יפת כמוהו, ואמר הגאון כי תחסר מלת אבי, והיה ראוי להיותו ארור אבי כנען, אמר כי כמוהו "לעיני חנמאל דודי" (ירמי' לב ב) שהוא בן דודו ויתכן שהיה גדול מירמיה בשנים, והיה קורא אותו בשם אביו בעבור כבוד האב וכן אשת אחי האב קראה הכתוב "דודתך" (ויקרא יח יד) וזה אבי כנען איננו כן

כזופי' יפת מן יפה, ולא פי' יפה רק הוא כמו "ירחיב" (דבר' יב כ) ובלשון ארמית כמוהו והוא מהבנין הכבד הנוסף כמו "ומלכים יַרד" (ישעי' מא ב) ובפסוק הזה ברך יפת, גם שם, כי פירוש "וישכון באהלי שם" שישכון אלהים באהלי שם כי בפסוק הראשון ברך השם:
ויהי כנען עבד למו. לשם וליפת גם לאחיו, והנה הוא עבד עולם, כי מאלה נפצה כל הארץ, וזה הדבר היה אחר שנים רבות אחר המבול:

הורדת הספר (PDF)