פרק מא

אויהי מקץ. לא פירש הכתוב תחלת זה החשבון וכן "ויהי מקץ ארבעים שנה" (ש"ב טו ז) וכן "ובעוד ששים וחמש שנה" (ישעי' ז ח), וכן "ויהי בשלשים שנה" (יחז' א א), ויתכן להיות שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר או לשבת יוסף שם
וטעם ימים כבר בארתיו:
ופרעה חלם. היה חולם, וכן ורבקה שומעת (בראשית כז, ה):

בבאחו. י"א עמק שבו צמחים. וי"א שהוא שם צמח, הבי"ת נוסף כבי"ת השביעני, במרורים (איכה ג' טו) ועל שני הפירושים, כי הוא בין אחים יפריא (הושע יג טו) הוא אחיו בן אמו:

השבלים. לשון רבות נקבות ואם הוא במ"ם כמו נשים ופלגשים:

וושדופות. שארע שדפון מרוח מזרחית, כי נקרא מזרח קדם, בעבור צאת השמש בתחלה

זוטעם המלאות כמו הבריאות

חותפעם רוחו. מבנין נפעל, כמו "נפעמתי ולא אדבר" (תהלים עז ה), וי"א שהכל מן גזרת "הולם פעם" (ישעי' מא ז), והטעם שהרוח דומה לגוף המוכה:
חרטומי. מלה מרובעת ויתכן להיותה ארמית או מצרית, והם חכמי התולדה:
ואת כל חכמיה. במזלות ופתרון חלומות:

טאת חטאי. אעפ"י שאזכיר חטאי:

יפרעה קצף על עבדיו. לפי דעתי כי אין פרעה שם עצם רק שם תאר, והוא מלשון מצרים, כמו חירם בצור, גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל נגיד המאמינים על כן מצאנו פרעה בימי אברהם ובימי יוסף, ומת פרעה וקם פרעה. וכן בימי ירמיהו, הלא תראה הכתוב יפרש מה טעם פרעה, כי הוא מלך מצרים, והעד חפרע שהוא שם העצם, וכן פרעה נכה (ירמי' מו ב), כי נכה שם העצם, ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה כי לא לקחו מלך מצרים, ועד שני שאמר שר המשקים פרעה קצף, וכן אמר יוסף "אלהים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא טז) "הראה את פרעה" (בראשית מא כח) "יעשה פרעה" (בראשית מא לד) ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם:
אותי ואת שר האופים. אמר אותי פעם שנית, כי כן דרך הלשון כמו "ואני אנה אני בא" (בראשית לז, ל):

יאאיש כפתרון חלומו. כבר פירשתיו:

יגאותי השיב פרעה. וי"א שהוא בדבור השיב ותלה או בפתרון:

ידויריצוהו. שלוחי פרעה:
ויגלח. המגלח:

טזבלעדי. מלה אחת מורכבת משתי מלות והטעם שב אל תשמע חלום לפתור אותו, אמר יוסף בלעדי, פתרוני יענה אלהים את שלום פרעה וי"א כי טעמו בעבור שאמר לו כי אתה פותר חלום, אמר בלעדי, הוא הפותר, והוא אלהים שיענה את שלום המלך,
וטעם יענה שימציא תמיד, וכן "כי האלהים מענה בשמחת לבו" (קהלת ה יט) וכן "והארץ תענה" (הושע ב כד) והוא קרוב ממשמעו:

יטהוסיף דלות ותחת מראה אמר תאר כי זה קרוב מזה:

כאומראיהן. ומראה כל אחת מהן רע ופה הוסיף לפרש חלומו שראה שבאו הפרות הטובות בקרב הרעות, והי' כאשר הי' בראשונה:

כגצנומות. אין לו חבר במקרא, וטעמו כמו ריקות, וי"א שפירושו צלמים כי כן בלשון ישמעאל:

כטשבע גדול. שם כמו רעב על כן יטעה האומר בתפלת שבת ובשובע כלכלתנו בוי"ו, כי שובע שם הפועל הוא, והנכון ובשבע כלכלתנו בלא וי"ו:

לאוטעם ולא יודע השבע. ממראיהן רע כאשר בתחלה:

לבועל השנות. בנין נפעל מגזרת שנים וטעמו הפרות והשבלים גם הוא לעֵד כי הדבר נכון הוא ובעבור היות שני החלומות בלילה אחד לעֵד כי ממהר האלהים לעשותו:

לדיעשה פרעה. זו העצה או יקנה, כמו עשה לי את החיל הזה (דבר' ח יז),
וחמש שיקנה החומש:

להויצברו בר. הפקידים וי"א כי טעם בר להיותו עם שבליו, והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או לחבר והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור, ולא יעמוד שם דנן ז' שנים, יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:

לחהנמצא כזה. בנין נפעל, והוא פועל עבר, כאומר הנמצא בעולם כזה, ויתכן להיות הנו"ן סימן המדברים, הנמצא אנחנו כזה דברי פרעה אל עבדיו:

מאתה תהיה. שר על ביתי:
ישק. דגשות השי"ן לחסרון נו"ן נשק והוא נגיד החיל, וי"א שהוא מגזירת נשיקה בדרך רחוקה:
רק הכסא אגדל ממך. ידוע כי אגדל פועל עומד וטעמו לא תהיה לי גדולה ממך רק גדולת הכסא ואין "כי מנעורי גדלני כאב" (איוב לא, יח) פועל יוצא, רק פירושו גדול עמי, ודרך "אגדל ממך" במקרא ידוע, כמו "נובלת עליה" (ישעי' א ל) "ותאבדו דרך" (תהלים ב יב):

מאראה נתתי אותך. שמתיך למעלה על כל ארץ מצרים:

מבבגדי שש. מפורש בפרשת ויקחו לי תרומה:
רביד הזהב. כמו "מרבדים רבדתי ערשי" (משלי ז טז):

מגהמשנה. מגזרת שנים, כי המלך כאחד, ואחריו המשנה כמו שני לו ואחריו השלש כמו שלישי:
מרכבת. עץ נתונה על ארבעה סוסים, ומרכבת שלמה לעדה:
אברך. כל אדם קורא לפניו אכרע ואשתחוה, זו המלה מבנין הכבד הנוסף, ויברך על ברכיו (דה"ב, ו, יג) מהקל וכלם מגזרת ברכים, ויאמר ר' יונה המדקדק הספרדי כי אברך שם הפועל, והאל"ף תחת ה"א כמו אשכם ושלוח (ירמי' כה ד) ולפי דעתי שאל"ף אשכם לשון המדבר:

מדאני פרעה. אני לבדי המלך, ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך,
וטעם רגלו, לו רשות ללכת או על דרך משל,והוא הנכון:

מהצפנת פענח. אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף ויהיה פי' פענח כאשר תרגם המתרגם ארמית, והיא מלה מרובעת:
כהן און. עובד השם או עובד עו"ג, כי כהן בכל המקרא כי אם משרת על דעתי:
ויצא יוסף. יצא שמו, כטעם "ויצא לך שם בגוים" (יחז' טז יד) או יצא ועבר על כל מקום והכריזו עליו כדי שיכירוהו:

מחאת כל אוכל. אין פי' כל כי הי' מתים ברעב, וכן וכל הארץ באו (בראשית מא נז) רק טעמו שקבץ כל אשר יכול:

נאכי נשני אלהים. טעמו כי אמר, ויאמר ר' יהודה המדקדק הראשון, כי נשני על משקל חנני, ויאמר ר' משה הכהן הספרדי כי הפתח תחת חירק:

נדוַתְחִילֶנָה. מבנין הקל פעל הכפל:
בכל הארצות. סביבות מלכות מצרים:

נוויפתח יוסף את כל. האוצרות שהיו עמם:
וישבור למצרים. פירוש נתן שבר למצרים, וטעמו קנין:

נזלשבור אל יוסף. הפוך וכן הוא, וכל הארץ באו מצרים אל יוסף לשבור: