אבארץ גשן. כלל בארץ רעמסס פרט, והעי"ן נח, ולפי דעתי כי רעמסס פתוח העי"ן איננה שהי' דרים שם ישראל כי מערי מסכנות פרעה היתה:
ושרי מקנה. כסוס כפרד:
יגותלה. על משקל ותתע (בראשית כא יד) כמתלהלה (משלי כו יח), כמו כמתעתע (בראשית כז יב) וטעמו כאדם שלא ידע מה יעשה:
טוויתום. מפעלי הכפל כמו "וידום השמש" (יהושע יוד יג):
טזהבו. היה הה"א ראוי להיותו נע בפתח וחטף:
אפס כסף. פועל עבר כמו "כי ירא לשבת בצוער" (בראשית יט)
יטואל תתמה שיאמר לשון מות על האדמה כי הפך זה "ואתה מחיה את כולם" (נחמי' ט, ו):
תשם. מגזרת "והבמות תישמנה" (יחז' ו ו), ומשקלו תדע, מצאנו בדרש כי נסתלק הרעב בזכות יעקב, ויתכן שהיה הרעב שלש שנים, ולא הי' כמו הארבעה שעברו:
כאואת העם העביר. העתיק כל אחד ממקומו, וי"א כי על אנשי כרך מצרים דבר הכתוב שהעבירם מהמדינה לערים כדי לעבוד את האדמה:
כוהכהנים. הם כדברי המתרגם ארמית:
כזויאחזו בה. שקנו שם אחוזה:
כטויחי שים נא ידך. מפורש בדברי אליעזר גם חסד ואמת:
לושכבתי עם אבותי. כנוי למיתה, או יהיה פירושו אל נא תקברני במצרים ואשכב עם אבותי ואיך יהיה זה שתשאני ממצרים וקברתני בקבורתם:
לאוישתחו ישראל. שחלק כבוד למלכות, והנכון בעיני שנתן שבח שם, ואין זה כהשתחוית אברהם, כי שם מפורש לבני חת: