פרק לז

אוישב. הזכיר שאלופי עשו ישבו בהר שעיר ויעקב ישב בארץ הנבחרת,

בוהטעם אלה תולדות יעקב, אלו המאורעות שאירעו לו, והמקרים שבאו עליו מגזרת "מה ילד יום" (משלי כז א):
והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה. בעבור היותו קטן שמוהו בני השפחות שמש להם, כי אם ישרת אחיו בני הגבירה לא היה דבר רע, וזאת היא דבתם רעה, וטעם אבר מן החי דרש הוא, כי הכתוב לא הזכיר מאחיו חוץ מבני השפחות:

גכי בן זקונים הוא. כמשמעו כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה, גם כן אחיו בנימין קראו "וילד זקונים" (בראשית מד כ), ואחר אלה שניהם לא נולד לו:
פסים. כמו "פַס יְדָא" (דניאל ה ה) בלשון ארמית:

דדברו. כמו דבר לו
לשלום, אפילו לשלום:

זמאלמים. מגזרת אלומים, ונמצא בלשון נקבה נושא אלומותיו (תהלים קכו ו):
תסובינה. מפעלי הכפל ודגשות הבי"ת לבלוע הבי"ת:

חהמלוך תמלוך, או משל תמשול. אנהנו נשימך מלך, או אתה תמשול בנו בחזקה:

יויגער בו אביו. גערה אם בי"ת דרך קלון, ובלא בי"ת לשון השחתה, כמו הנני גוער לכם את הזרע (מלאכי ב ג), או הוא על דרך משל שיגער בזרע ויפחד ולא יעלה:
אני ואמך. על בלהה שפחת אמו שגדלה אותו:

יאשמר את הדבר. בלבו, וכן שמרו עדותיו (תהלים צט ו) על הפי' הנכון:

יגויאמר לו הנני. אעשה כדבריך:

טווימצאהו איש. דרך הפשט אחד מעוברי דרך:

טזאיפה הם רועים. אם תדע:

יזדתינה. ביו"ד גם בלא יו"ד והמקום אחד:

יחויתנכלו. חשבו מחשבה רעה וכן "וארור נוכל" (מלאכי א יד):

כאלא נכנו נפש. כמו "ומשרתו יהושע בן נון נער" (שמות לג יא) שפי' משרתו שירות נער, כי לא היה בימים ההם נער, וכן לא נכנו מכת נפש להוציא נפשו:

כגויפשיטו. פועל יוצא לשני פועלים, שאמרו לו שיפשיט אותה בעצמה, והכתונת בלשון הקדש החלק הדבוק לעור, והנה הערימוהו והשליכוהו ערום אל הבור:

כהוישבו לאכל לחם. התשעה אחים:
ארחת ישמעאלים. כאשר אמר המתרגם, בעבור שהיא הולכת ארחות:
נכאת. אמר ר' משה הכהן ז"ל הספרדי שפי' נכאת דבר נחמד, וכן "ויראם את כל בית נכותה" (מ"ב כ יג), כי הוי"ו והאל"ף יתחלפו שהם האותיות הנח:
וצרי. מצאנוהו במקרא בשו"א נח תחת הצד"י ובקמץ חטף הַצֳרִי אין בגלעד (ירמי' ה כב), גם בחולם, ודבש שמן וָצֹרִי (יחזקאל כז יז), והגאון פי' אותו, כי הוא הנעשה משבעים וחמשה עיקרים, ואחרים אמרו כי הוא פרי, ואחרים אמרו כי הוא פרי או שמן האילן שהובא מיריחו אל מצרים על דעת יוסף בן גוריון ור' ישמעאל אמר שהוא שרף ואנחנו נסמוך על דעתו,
ולוט אמר הגאון שהוא הפרי כן בלשון ישמעאל בתוספות בי"ת ואולי כן הוא:

כומה בצע. מה תועלת וקרוב מטעם חפץ, וכן מה בצע בדמי (תהלים ל י):

כזאחינו בשרנו הוא. כמו בשרנו כי מבשר אחר היינו:

כחויעברו. וכאשר עברו עליהם הישמעאלים הסוחרים כי המדינים יקראו ישמעאלים, וכן אמר על מלכי מדין כי ישמעאלים הם:

לואני אנה אני בא. הזכיר אני ב' פעמים והאחד רב רק דרך הלשון כך:

לגטרף טרף. פועל שלא נזכר שם פועלו ובא כן בעבור הרי"ש שלא ידגש, וכן "ומורק ושוטף" (ויקרא ו כא):

להויבך אותו אביו. קדמונינו דרשוהו על יצחק ובאמת כי לא מת יצחק עד שהיה יוסף בן כ"ט שנה וי"א כי הנבואה נסתלקה משניהם בעבור אבלם ועדותם דבר אלישע:
וכל בנותיו. בתו ובת בנו,
ומלת שאולה. כמו מטה, והטעם הקבר ופה טעה המתרגם לתועים שתרגם שאולה גיהנם, והנה כי לא שאול תודך (ישעי' לח יח), ואציעה שאול הנך (תהלים קלט ח) הפך "אם אסק שמים שם אתה" (שם) "ערום שאול נגדו" (איוב כו ו) ורבים אחרים:

לושר הטבחים. תמצא זה הלשון על הרג ועל בישול ודברי המתרגם ארמי נכונים: