אוהאלהים נסה את אברהם. י"א כי הסמ"ך תחת שי"ן, והה"א תחת האל"ף וטעם כל הפרשה יכחישם רק נסה כמשמעו ואנשי שיקול הדעת אמרו, כי הדעות הם שתים האחת דעת העתיד בטרם היותו, והשנית דעת היש הנמצא, וזה פי' נסה, גם כי עתה ידעתי והגאון אמר שמלת נסה להראות צדקתו לבני אדם, גם מלת ידעתי כטעם הודעתי והלא ידע זה הגאון, כי בשעה שעקד בנו לא הי' שם אפילו נעריו ואחרים אמרו כי פי' והעלהו שם לעולה שיעלהו אל ההר, וזאת תחשב לו לעולה, ואברהם לא ידע סוד הנבואה, וימהר לשחוט אותו, והשם אמר לו לא בקשתי זאת. ואחרים אמרו הראה שתעלהו לעולה כמו "והשקית אותם יין" (ירמי' לה ב) והוצרכו אלה הגאונים לפי' האלה, כי יאמרו לא יתכן אחר שיצוה השם מצוה שיאמר אח"כ לא תעשינה והנה לא שמו על לב הבכורים שהחליפם בלוים אחר שנה ואחר שהכתוב אומר בתחלה "והאלהים נסה את אברהם" סרו כל הטענות והשם נסהו כדי שיקבל שכר
וטעם כי עתה ידעתי, כמו "ואם לא אדעה" (בראשית יח כא) ועוד אפרש סודו בפסוק "ידעתיך בשם" (שמות לג יב) אם יעזרני השם יודע הנסתרות:
באחד ההרים. שם נבנה הבית, וכן מפורש ויבן שלמה את הבית בהר המוריה (דה"ב ג א), ואיננו הר גבוה, ובו היה גורן ארונה:
גויבקע עצי עולה. ושמם על החמור:
דביום השלישי. שיצא מבאר שבע
הי"א איך אמר אברהם ונשובה, ואחרים ענו כי היה בדעתו להביא עצמותיו, ואברהם דחם בדברים כדי שלא יסורו עד שובו, ושלא ירגיש יצחק ויברח, ורז"ל אמרו שהיה יצחק כאשר נעקד בן שלשים ושבע שנים, ואם דברי קבלה נקבל ומדרך סברא אין זה נכון, שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה, ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו ברצונו לשחיטה, ואין בכתוב מאומה על יצחק ואחרים אמרו שהי' בן חמש שנים, גם זה לא יתכן, בעבור שנשא עצי העולה והקרוב אל הדעת שהיה קרוב לי"ג שנים והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו, והעד שאביו הסתיר הסוד ממנו, ואמר "אלהים יראה לו השה" כי אילו אמר לו אתה העולה יתכן שיברח:
יאאברהם אברהם. פעמים כמו בחפזון:
יגאחר נאחז. אחר שנאחז בסבך בקרניו, ואם הוא חי"ת נאחז קמוץ אז תחסר מלת "היה" וכן טעמו אחר היותו נאחז ורבים כמוהו, וי"מ כי אחר דבק עם "וישא אברהם את עיניו" ואילו היה כן היה אחרי, אחר כן, או אחרי זאת כמשפט הלשון בכל מוכרת:
ידוטעם בהר ד' יראה. באלה הדברים:
טזבי נשבעתי. זו היא השבועה הגדולה העומדת. לעד
יען מטעם ענה, זה המעשה יענה ויעיד:
יזשער אויביו. מדינות בעלות שערים:
יחעקב. שכר באחרית:
יטוישב אברהם. ולא הזכיר יצחק, כי הוא ברשותו והאומר ששחטו ועזבו, ואח"כ חיה אמר הפך הכתוב:
כילדה מלכה. להזכיר יחס רבקה: